Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 33]

בלא נח איך יכלו לטש? מלוגי לא חממו כפשוטו 0יא ווצו;קטן) אשר מורה על הלינה כעיפות מגלי נח? וזה הוא עומק כוונת המקרא שם פ' ט׳ טומאתה בשוליה nte• איר לויהר אונ5!אהט י יותר נחה ונקיה לתרגם איהרי 6ונרייני4קייט ♦ שם שם / ותרד פי־יאים / דלורוק 5י1 6n זאנדרבאר תאר הפעל הזה לא שייך לדעתי כלל לפעל U65) / ויותר כיה ראוי לתרגם כזה : אויסרארדנטןיך וואר איד,ר Ü65 / **א האטטי לווין ניכט איינן טרעטטר * פרשה ב׳ פ׳ ד באוהל בת ציון שפך כאש חסתי/ תרגם המתרגם אוני טיטט גייק אין ליון אויש / אייערט 14וט י וכפג גיאות כשם רש״י כן חגור המלה / שפך חמתו שהיא כאש ונו׳ ונן תרגמתי לא ידעתי אנה לג המתרגם הלך כנתנו זאת? הלא לפי הנאור הזה צריך לתרגם אוני טיטט זיינן עייצזר 4רימ לודט / או זיינן ברעננדן 4רימ ואיך ינול הוא לאמור על פי הנאור הזה ונן תרגמתי? הלא נה*פוך הוא! ונס מה לו ולהמלה / עייערטי^וט? הלא היא עומדת פה כזד כלי קשור וחיזר / וקשה לשמע אוזן 1 סוף הדנר לא אוכל להכין זאת 1 ולני אומר לי ✓ כי יד אחר נגעה כזה התרגום (אולי יד המגיה כאשר יקרה זאת כמה פעמים) / והוא רצה להטיב עס המתרגם / ותה* להפך כי הרע לעשות « גס שנח כזה המקרא לתרגם המלה באוהל / וכה ינון המשורר העברי על נית המקדש וכפי תרגומו יהיה הכונה על העיר פרשה ג׳ פ׳ א׳ אני הגבר ראה עני " תרגם ר״א 6יך בין דער \*לון דער דצ1ט עו״ענד זעוישט 4זעהן 1 לא ידעתי מדוע נחר כמלת עוענד־ ולא נסר כמלת טטדלזעי? ני מלת עועגד מורה על המוכה ולא על המנה / ופה רצה לצייר המכה ולא המוכה / ולכן יותר טוב לתרגמו סטרלועי כי זאת יורה על המכה * ואולי טעם המתרגם כזה מפני שהשם הזה (טטרלועי) כלשון אשכנזי יבוא כסימן הנקנה / ואחרי שנאמרו כל הננוייס של עני פה כלשון זכר נמו אותי נהג