Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 17]

( קיא ) הדברים האלה'לא יפלא בעיניך להשיב להשואליס / אשר שאלו מדוע נקל להשליך אבן ממעלה למגוה ולא נקל כמוהו לזרוק ממעה למעלה ✓ כי אם ביקר נח? אלדד כאשר למדקני / נראה הסבה לזאת לעין כל ונער יענם * כי אס נזרוק׳ דבר מה למעלה / אז אנחנו רוצים לפעול נגד פעולת נח החושך / ולכן צריכים אנחנו בתנועה הזאת לתת נח / עד שיהיה מסת כחינו יוקר ממסת נח המושך 3 אבל אס נשליכהו למעה 1 אך למותר יהיה כוחנו / כי די לתנועה הזאת כנח המושך לבדו — אולס שאלה אתית אנכי שואל מאתך / אס כדברך כן הוא שהנח הזה לבדו מסבב הנעיה או הכובד בגשמים מדוע צריך כת יותר בהגבהת אכן מתת נח בהגבהת עץ אשר שוה בגודל לאבן? או דרך כללי / מדוע ישתנה הכובד בגשמים ויהיה גשם אחד כנד מהשני / הלא סכת הכובד אחד הוא? מידד ־הן היתה במחשבתי לבאר לך גס את זה אף אס לא שאלת כזאת י ועתה שמעני באמרס שכל הגשמים נמשכיס מל ידי הנח הזה / נונחס לאמור / כל פרעי וחלקי החומר בגשס (ני החומר הוא עצמות הגשס) נמשכים ממנו / ולא הגשס ככלל לכדו ואס כן נפי רכות החומר כגשס כן יתרבה חלקיו / ועל כן יתרבה גס משיכתו / והוא כובדו וכן הוא בהדמיון אשר הנאת / כי כמות החומר באבן רכה מכמות החומר כעז אשר נמדתו ונגדלו / ובעבור זאת נמשך האבן יותר בהפרש מה) •עיי; מזה בסהר המכונה נריפי ר! לדיני דייטטי פרמ־ננש-ן / נאגרת השבעים ושבעה ובספר אשר כתב הפלוסוף האדון מאלף ✓ המכונה: עי״נעטיג* גול־נקן עלון נל׳טט / דער ״ע!ס לחגד דעי יעע!י דעה 4 610 •62c ptM ובשאר ספרי מהלול הטבע ׳ ותמלא לברי כיני® ועל הבצל ה;ה במיס רוב הלינוליס בהנחת התנועה (וועצל׳דק)