Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 16]

יהיה דגר אחר לנגדו לקבלו או למשען לו• ונ ן עתה אנחנו יושבים פה כתוך החדר הזהוקרקע הבית משען לנו / לולא המשען הזה / גס אנחנו כפול למעה י אין נל זאת כי אם בעבור מדת הגשמים אל מרכז הארץ לנוח שם י זהנעיה הזאת קראו החוקרים בשס כובד (ריצו טוועהרי) בעבור שמדתס מכבידים על הדבר אשר עומד לנגדם ולמנוע נפילתם לאל־ץ / עד שאס יהיה כת הכבדתס יותר חזק מפח המתנגד ההוא / יכריחו גו באמת לסור ממקומו ולתת להם מקום לפול ארצה " כאשר תראה אס תניח אבן גדולה על עץ דק / קשכר האבן את העץ ותפול למעה — ויאמרו החוקרים עוד כי סבת הכובד או הנעיה / נח אחד אשר נתן ה׳ לארץ הזאת ויקרא כח המקריב אז המושר (ריצו צונלידזנרי קרצו£ט) ני הוא מקריב אליו מסביב כל הגשמים ומנריח אותם לנעות אליו *) * ועל פי הדברים *) רבתה המחלוקת נין גדולי חקרי לג / אה הנח הזה נע-וע נענע האר! / או אה הוא חוצה לה / על ידי חותר ידוע (לדיני נטיטי *אטעו־יע) הלוחץ שני גשמיה יחד להתקרב זה אל זה כפי הדעה הראשונה יקרא הנח הזה בשם כח המושך / וכפי דעת האחריס יקרא נח הניקריי וכן נקראו החוק־ריס החולקים בדבר רזה נשחית האלה ( לומנ1רלוק'.ילד\שטן / לוי»פו!ש־לוי.ערש) ימדי ־״ T T .לנרי בזה זכור אזמר השגגה היוצאת חלפני ריעי היקר ל׳ ברון #:דא ככתבו נכפת הנחמד ראשית לחודיה ( ך1 $ ) וזה לשונו מ דע כי האל הטו: הטביע ככל גופים חיים אז נלתי חייס כח עצלות אחד אשר יקרא בשה הכובד / זע״י הכס הזה כל גון* נח ושקע במקוס אשר ינוח אס לא יכריחו איזה מכריח לעזבו ולתמעע אל חקוס אחר וכו־׳ “ שגה בזה ( א) במה שהרכיב כח הכוכד עס כח העצלות יחד / ורחוקיס המה במאוד / כי סבת הכובד מכת המושך וחקרה בגפה ׳ והעצלות היא עצמותבגשס;(ב) במה שהגדיר העצלות לאמר שכל גון» כח ושקט בתקיה אשר ינוח וכו׳ נמשך בזה אחר דעת הקדחוניה אריכטתעלה וסיעתו ובבר נבטלה דעה זאת מהחחקריה האח־וגיס / וגדר העצלות הוא לדעתה כאפר הוריתי למעלה פכל גוף נת במקום אשר ינוח / ויתנועע בתנועה ההיא אה יהיה בתמעס אה לא יהיה נח אחי המכריח לשנות מעמדו, וגדר הזה קימו וקבלו עציהם רונ״החחקריה נימינו (חוץ נת מחקריה אחת / אשר להם עוד דרך אחרת נהפר*