Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 18]

( ק'ב > יותר למעה מן הטץ ויצטרך כמו כן נח יותר להרחיקו מן הארץ י וכן יהיה נעית או כובד הזהב יותר מכובד הכסף (אס יהיו שניהם שווים בגודל) מפני שכמות החומר בזהב יותר. מכמות החומר בכסף סוף הדבר הנובד ישתנה נפי נמות החומר בגשם / אס מעע הוא או רב ♦ אלדד שמחתני אלופי ומיודעי שמחתני! כי עריניס אלי דבריך מאוד * אך אס מצאתי חן בעיניך אשאלך נא אך הפעם שאלה. קטנה / וגדולה היא אלי י הלא אמרת כי סגולת הנעיה מיוחדת לכל הגשמים אשר בארץ / ומדוע יעלה איזה גשמים למעלה אף בלתי נח אחר המנריחס לעלות / כהעשן אדם וקמורים? אחור נא אתי מה זאת / מדוע לא נמשכו הגשמים החלה מהנח המושך ולמה יגרעו מהשאר? מידד הסיבות לשאול . ובאמת המחקרים הקדמונים כאשי ראו שעשן ואדים עולים למעלה / ושאר גשמים יורדים ונופלים למסה / גזרו אומר שיש שני מיני גשמים / המין האחד כבדם בעבע והשני קלים כעכע / כי קצרה ידם מלהשיב על זאת כראוי * אך המחקרים בימינו היטיבו לדבר ויאמרו ני אין נשם קל בס:ע רק לנולס יש כובד / פעם מעע פעם הרבה/ כפי כמות חומה כאשר הגדתי לך / והשמות כובד וקל / רק שמות מצטרפים המה בבחינת שני גשמים / אשר לאחר חומר יותר מלשני ♦ ואולם בעבור זאת יעלה העשן ולא יפיל למעה / מפני שהוא נשוא מהאדר אשר במעגל הקיטור. j צ1נו*צוט£עהרי) ני נמות החומר בהאויר יותר מכמות החומר בעשן או אדים / ולכן גס כובדו יותר מכובד העשן / והוא למשען לן 5 אמנם אס יתרבו האידים ויהיו לאגלי מטר או כפור או שלג והדומה / אז יהיה כובדם יותר מהאויר / ואז יפלו למעה י ואל תתפלא על זאת ני יש לנו כיוצא בו / הלא ראית אם השליך עץ בתוך נהר. יעלה למעלה ויצף על פני המיס / והלא העץ הזה במלאי,מגשמים בכבדים הוא? גס אס י■■* :Mi m :m