Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 31]

( יצר. ) הזמני ולאושר הנצחי / הגיחו השירים למשוררים 4 אשר תליז ה׳ להם חלק ונחלה כמלאכה הזאת / ואלן® נמקומם אל תעמודו i *) רעתה אסים פני להתמוס הזה כפרנו / ואף ני ידעתי / את שפל ערני ומעוט ידיעתי 4 נגד המחמם הגדול הזה / לא אגוש ולא אכלם מלחות דעי כשני דנרים אשר מצאתי כתרגום הזה וזרים המה כעיני / ואולי משגה הוא היוצא מתחת י7 הסופר י הראשון (פרשה ג׳ פסוק 0 הנה מטתו שלשלמה / וקרגס הרמכמ״ן / (יעהט rwio ייין בעטנו)! התרגום הזה מתנגד לדרכי המליצה כלשון אשכנזית / ני מעולם לא יבוא כנוי הקנין אחר השם אשר אליו מיוחס הדבר הוא / ולפי מעוט שכלי יותר טוב לתרגמו מאת : ועדזט .יין בעטם / ס^ה׳ם בעטט ♦ והטעם נפילת הננוי והשם לדעתי הוא : כראשונה אמרה מטתו / מכלי הזכיר שמו / ני לפי שהיה אהובה שלמה תמיד גרעיוניה ולא ימוש מהונם / סמנה על השומע שיכין מעצמו שכוונתה על מטת שלמה 4 אך מיל נחמה על זאת ואמרה נלננה אולי לא עין השומע את נונתי * ) כינים לנרי המנקר / ומי יתן ויחזקו אח*« גית ישראל ינריז על לוין לנס למען היות להס למשמרת ולא יושיעו לעשות עול ׳ ני רע ומר לגי כראותי« יום יזה שליחים אלינו מנתניה מאגשיה שוגים ו והמה מלאים נחרחיה ושיריה ׳ פחותי ערן ואנחנו ידע« האנשים ההם * כי ה' חג! אותה ני!;ג!ה ונתנונה לחשונ מחשכות אחיזת המועילות ל« יותר חתרוזיה האלה אן ההרגל נעשה טבע / כי הורגלו מנעוריהם כזאת ולכן עז זקנה ושינה אל יעזנוה * נעכול זאת באנו עתה לכיסם זאת;יניס! ולנקש מאת כל איש אשר ילבנו לנו לתמץ אות« במכתביו לפלמי העמים אות« עוד נשירים * ני אס;:;ריס אחרים בידיעות דברי הסאכפים וחכמות וה.ומי8 צהש *