Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 27]

( צא ) אדמה / או רועי צאן וכקר / והדנרים האלה לבדם הספיקו להס לכלכל אותם ואת נשיהם ואת טפס / ולא היו צריכים לדברים אחרים זולתי 2)ה / נמו לצבור כסף וזהב רב או לבתים ומינים גדולים ודומיהם / ני המה לא ידעו כלל רק מן הדברים אשר היותם הכרחי [לקיוס מן האנושי / לא מן הדברים אשר היותם בלתי הכרחי / רק מותרי ולכן האיש בימים ההם אשר היה לו צאן ובקר ועבודה / נדמה בעיניהם לקצין העם במאוד / ונן מצינו נאשר שלח יעקב אל עשיו אחיו להגיד לו את כל אשר אסף וקבץ בהימיס אשר היה בבית לגן / אמר : ויהי לי צאן ובקר עבד ושפחה ונו׳ / ולא אמר ויהי לי כסף וזהב אבנים יקרות נגדי חפץ ודומיהם / נאשר ידבר עתה איש אל אחיו * ולכן המשוררים בימים ההם השאילו ציוריהם ודמיזניהס רק מן המוחשים ההם אשר לעיניהם / ואס לא הספיקו המוחשים האלה / השאילו לנל הפחות מן הדברים ההדס תמיד ומולדים מן הטבע / כמו השמש / הירחודומיהם^ וכזאת מציגו על הרוב בספרי תנ״ך / יעקב דמה את יששכר לחמור / את יהודה לאריה / את יוסף לשור / את נפתלי לאילה / את דן לנחש / כולם למיונים ממוחשיס אשר היו לפניו " לא כן בדורות האחרונים כי כעת אשר החל האדם לרוב ולפרות מאוד על פני הארץ ויאחזו ויסחרו בה / ויעשו להם אניות רצות ושזבות על פני הים למצוא ארצות חדשות אשר לא ידעון אבותינו מעולם / וימצאו בהם אוצרות כסף וזהב ואבנים יקרות ל וברבות ההון והעושר כן ירבו תשוקות ותאות בני האדם / ולא הספיקו להם עוד דברים ההכרחיס / כי אם גס המותרים לא הספיקו , כאשר נראה בכל יוס ויום יתרבו המותרות עד אין מספר / והמותרות האלה תמיד לנגד עירנו נאשר היו ההנרחיס לנגד עיני האנשים אשר היו לפרס / ובעבור זאת המשוררים בימינו ישאילו זמיורהס לא לבד מן ההדס הנובעים ני אס גס מן הדברים המותרים הנעשים על ידי מלאכת מחשבת מעשי ידי אמן ולכן בכל כעס אשד אנחנו רוצים עתה לטעום נעימות שיר אחד משירי הקדמונים נדמה ברעיוננו תחלה אותו הענין כפי אותו הזק ואותו המקום t ואז נוכל לשפוט עליו אס הדמיורס נאותים אס לא * והנה