Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 26]

( צ ) ואמנם שירי לשון עבר הנמצאים בספרי הלך קשים ונשגבים עוד כהנה וכהנה / גס מצר חומרס גם מצד צוחחס / ולא יכול איש לבוא כמת הזאת עד קצם י ולבאר ואת ארחיב פה מעט ואומר : הנה נודע נכל פעס שרוצים אנחנו לשפתו ולגזור על תכונת שיר אחד / מחויבים אנחנו לדמות גרעיוננן אותו הענין אשר עליו שר המשורר ובאותו מקום ובאותו זמן / מבלי הוספת או גרעון דבר ממנו / כאשר דמה ברעיונו המשורר הזה / אשר שיריו אנחנו רוצים לבחון / ויהיה כאלו ציור הענין ההוא עתה בנפשנו! שוה לציור הענין אשר כעת ההיא בנפש המשורר / ואס עשינו כזאת! אז נוכל לשפוט על שיריו אס נעימים המה אס לא ♦ כי נעימות ויופי השירים משתנה / כהשתנות המקום ובהשתנות הזמן ״ והטעם : כי המשוררים ישאילו על הרוב צוריהס דמיוניהס ומשליהם / מן המוחשים אשר לנגד עיניהם תמיד / או מן המוחשים אשר בעיניהם יקריס ונשגבים מאוד וכמוחשיס ההם יתארו הענין אשר ל1 ישירו * דרך דמיון / הרועה אשר לנגדו תמיד שדה ויער ועדרי צאן / אס ירצה לשיר ’*לאהובתו הרועה / יתאר וידמה אותה בהמוחשיס ההם / אמר שיניך כעדריהקצובות / ראשך הכרמל / שערך נעדר העזים ונו' האיש הפרזי אשר כל ימיו ענד אדמה זרע וחרש וקצר / ואשר לא ראה מעולם דכר יקר זולתי בבואו לפעמים אל העיר הסמוכה למקום שנתו / ולכן כל חדש אשר יראה בתוך העיר הזאת / יקר הוא בעיניו למאוד/ האיש הזה ידמה אהובתו כדברים מורגלים לו! יאמר עליה בטנך כערימת חטים ל או יאמר אפך כמגדל השן / כי המגדל הזה עודנו בזיתנו מאז אשר ראה אותו בעיר , ויקר הוא בעינו / עד כי ידמה אהובתו לו י והאיש היושב בקרית מלך / ועיניו ראו כל הון יקר בגדי חופש / לבושי ארגמן / אנשים רוכבים על סוסים ופרדים / יתאר תואר פניה כבת מלכים / או ידיה כתואר בלילי זהב עס נקודת הכסף / או יאמר לסוסתי ברכבי המלך אדמך ונו׳ ומטעם הזה ישתנה גס נן חומר השיר בהשתנות הזמן / כי כהפרש אשר בין א*ש שדה או פרד ובין איש עירי / כן ההפרש כץ הדורות הראשונים / לדורות האלה / ני לפנים יושבי תבל היו על הרוג או עוכל, אדמה