Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 27]

( צג ) להחזיק כרך שפת לשון עכר / אשר ירדה מעה מעה (ולולי הותיר לנו ה׳ צבאית שריד כמעט / אחה אנשיס יקרים המקנאים קנאת ה׳ ותורתו! חסמו כל) ונהפוך הוא כי המה בעוכריה / יערכו כלשונה שפתי עמים רכים / אשר אץ להס חלק ונחלה עמה * ואס הקים ה' לפעמים מושיע בקרבנו / אשר לאל ידו להעמידה על מכונה / יחעימו אז;ס לקולו / ותגעל נפשם כו / יאמרו על מעשי ידיו המהוללים מאוד גפי כל העמיס! כי הכל המה ונער יבתכס / כאשר יעיד על זאת המכקר / ששמע מפי איש אחד אשד נודע כתוך עירו / שדכר כזאת וכזאת על השפר היקר המכונה שירי תפארת / מעשי ידי הר3 המפורשש המליץ הגדול מוה׳ הירץ וויזל נר״ו . ומי האיש משכיל ויודע ספר אשר לא יתפלא על השפר הנחמד הזה? כי כמוהו לא היה מן היום אשר גלו ישראל מעל ארצם ונחתמו ספרי תנ׳״ך! וכאמת כאשר ראו חכמי העמים את השפר הזה כן תמהו וינשאו את המחכר היקר הזה כמאוד ויהללו שמו כשעריס " אין זאת כ* אם כעמר חסרון ידיעת החכמות אשר בתוכנו / וכענור העצלות אשר נעופה כקרבנו ירדנו ככה ✓ להבזות אותנו ואת רועינו כעיני כל העמיס אשר סכיכותינו * ותחת המה עולים יום יום מעלה מעלה כחכמות נשגכות / המשמחים אלהים ואנשים / אנחנו יורדים מעה מעה ואין שם על לכו לעמוד נפרץ / ועוד מעע / ועם ה׳ נדמה מבלי דעת 1 גם מצד צורת השיר / נשגבים שירי שפת עבר משירי העמים / כי שירי לשון עבר אין שקולים ונמנים במספר התנועות ואינם בנויים על רגלים / כמו שירי העמים / רק בנויס על סדר נאה ומהודר מאוד / על דלתות מקבילות בעלי שלשה או ארגעה תיבות / נאשר האריך בזה אדונינו הרמב״מן ז״ל בס' נתיבות השלום בפ׳ בשלח " וצורת השיר הזאת קשה היא עד מאוד ✓ ואין אתנו יודע בכרור להניח כללים ידועיס על משפע מעשי שירים האלה / כאשר המה נודעים בשירי העמיס / וכן כתב אדונינו הרמב״מן ז״ל בעצמו (שם) וזה לשונו.: «In תלמה בנפשך מלאכת המזזיק המצויה בידינו