Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 25]

( צא ) אלמה / או רועי צאן ובקר / והדנרים האלה לבדם הספיקו להס לכלכל אותם ואת נשיהם ואת טפס / ולא היו צריכים לדבריס אחרים זולתי rb / כמו לצבור כסף ההב רב או לבתים ומינים גדולים ודומיהם / כי המה לא ידעו כלל ררן מן הדברים אשר היותם הכרחי [לקיום מן האנושי / לא מן הדברים אשר היותם בלתי הכרחי / רק מותרי " ולכן האיש בימים ההם אשר היה לו צאן ובקר ועבודה / נדמה בעיניהם לקצין המס במאוד / ונן מצינו כאשר שלח יעקב אל עשיו אחיו להגיד לו את כל אשר אסף וקבץ בהימיס אשר היה בדת לבן / אמר : ויהי לי צאן ונקר ענד ושבחה ונו׳ / ולא אמר ויהי לי כסף וזהב אבנים יקרות בגדי חפץ ודומיהם / כאשר ידבר עתה איש אל אחיו * ולכן המשוררים בימים ההם השאילו ציוריהם זדמיוניהס רק מן המוחשים ההם אשר לעיניהם / ואס לא הספיקו המוחשים האלה / השאילו לכל הפחות מן הדברים ההדס תמיד ומולדים מן הטבע / נמו השמש / הירח ודומיהם / וכזאת מצינו על הרוב בספרי חנ״ך / יעקב דמה את יששכר לחמור / את יהודה לאריה 7 את יוסף לשור / את נפתלי לאילה / את דן לנחש / כולם דמיזניס ממוחשיס אשר היו לפניו * לא כן גדורות האחרונים כי כעת אשר החל האדם לרוב ולפרות מאוד על פני הארץ ויאחזו ויסחרו בה / ויעשו להס אניות רצות ושונות על פני הים למצוא ארצות חדשות אשר לא ידעון אבותינו מעולם! וימצאו בהם אוצרות כפף וזהב ואבנים יקרות 5 וברבות ההון והעושר כן ירבו חשוקות ותאות בני האדם / ולא הספיקו להם עוד דברים ההנרחיס / כי אס גם המותרים לא הספיקו , נאשר נראה בכל יום ויוס יתרבו המותרות עד אין מספר / והמותרות האלה המיל לנגד עינינו נאשר היו ההנרחיס לנגד עיני האנשים אשר היו לכנים / ובעבור זאת המשוררים נימינו ישאילו דמיוניהס לא לבד מן ההדס העבעיס ני אס גס מן הדברים המותרים הנעשים על ידי מלאכת מחשבת מעשי יד אמן " ולכן בכל פעם אשר אנחנו רוצים עתה לטעום נעימות שיר אחד משירי הקדמונים נדמה נרעיוננו תחלה אותו הענין כפי אוחו הזמן ואותו המקום / ואז נוכל לשפוט עלץ אס הדמיורס נאותים אם לא * והנה