Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 17]

( מג: ) אחי \ :פי לא מקנאת אמונתם גזרו המצרים תמיד כזאת על ישראל / ני אס באמת נצטוו על הרחבת דתם ללמדם לכל איש! מ״מ לא הורשה להם מקל חובלים / ללחוץ את הנלוזים / ולפגוע בס בחרב וחנית אס לא ישמעו j גס משאת החכמה לא ידעתי איך יצדיקו את מעשיהם בבקש מאת הגרים לקבל .עליהם דת אשר כל אנשיה יתיצבו בשטף אף ואכזריות חמה להניח עולה על שכס בני נכר? — אך כאשר אמרתי / לא מקנאת הדת / ולא מאהבת תורתם עשו העמיס האלה זאת כישראל / כי אם מקנאת גדולתם ורוממות לבס / בראות ההמון את אנשי ישראל עוליס למעלה! מתגאים בעשרם ומתגרים גס / עושים חיל וכבוד בארץ / ויהיו להם לאבן נגף / ולמען בקש מהס תואנה / שמו את דתיהס השונות מטרה לחצי רשעתם « וישימו עליהם עלילות דברים עד כלותס מן.. הארץ ♦ לו חכמו והשכילו אנשי ישראל / להשמד על נפשם / ולא התגאו נגד שונאיהם / אשר קטנס עבה ממתנס בחיל וכח / לא הגיע אליהם כ5 הרעה הזאת שפתים ישק■ משיב דברים נכוחים / זה אבי החכם יברכהו אל רחמים / בבוא אחד מאוהביו לשאול / מדוע איש אשר ברכך אלהים בעושר וכבוד וגדולה / מדוע אתה יושב בביתך הקטן מאד לערך גדולתך וגזית לא תכנה? מדוע לא תרכב על סוש / ולא תרבה לך עבד ושפחה כאשר יאות לאיש כמוך / אשר לא החסירו אוהיס דבר? ויען לאמור : ידעתי ני לא לנילי תחשבני / ואל תתנני לפני איש בוצע בצע / אבל למען היקר והגדולה אשר חנן אלהיס את עבדו / שמתי חק עלי לבי להשמר נפי כחי מבוז וקלון י לו בארץ נחלתנו ישכנו / בניתי לי טירות םריס וסגלת רוזנים / אבל עתה בהיותנו על אדמת זרים < םוכנים על קרן צני בארץ לא לנו / מה לי ולרעה הזאת לתחר □מרעים / ולהביא אלי את קצף המון הישמעאלים שונאינו בלב? חלילה לי להפוך בזדון לבי ברכת האלהיס אשר ברכני לקללה / לעשות כספי חרבי וזהבי חץ לירות ני I בניתי ובקרב קהלי אוכל להריק מברכחי אשר הטיב אלהיס עמדי על זולתי י תחת גזית כי - אבנה / אנונן בנין עולם 4 ולשבטי ואלמור את בני חכמה ודעת? תחת גן ו ב ג 6 אשר