Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 16]

( פב ) 'היהודים וישימו עליהם עלילות לגרים לאמור : רוצחים המה ואורבים לדם נוצרים חוכחיס עולליהם דןרכן לאלהיס / דביאו את דנתם רעה אל המלך והשרים ובכל ישרם וחכמתם לא יוכלו לעמוד לימין צדקתם / כי גברה עליהם יד ההמון ויראו מפרו / ויגרשום מעל אדמתם ל לא למען ענותם / כי אס למען המליט את נפשם מפני חמת שאון ההמון / אשר המו בעיר לאמור : אם לא יוריש המלך את העם הזה מעל בניו / נקומה יחד ונעבור חלוצים נעיר להמית אותם מנער ועד זקן לא ישאר איש * ואחרי שקוע החמה הזאת נקרא דרור לשוב < וישובו אל הארץ / ולא פגע בס איש ברעה כל עת אשד היו מתראים נכנעים / אבל תוך עת לא כביר / שנחו את הצרות הראשונות וירימו לב שנית / וירכבו על סום וילבשו נגדי רקמה מתעבות כסף וזהב / ויפרצו פרץ בהראות את עשרם וכבודם / ובעירו■ אש הקנאה בלב ההמון עד אשר נוסדו עליהם יחד שנית ויהרגום וישללו את רכושם ורכים הושיבו באניות בלי מלח ומשוע / וילכו הלוך ונסופ-ביס / קצתם בטבעו וקצתם באו אל איים וארצות הקרובים / ובחמלת יושביהם נתן להם מקום מחסה עד אשר חמת שפאגיען שכנה ושבו לביתם י וזה היה להם פעמים רבים עד שבימי המלך פערדינאנדוס קאטאליקוס אשר חי בשנת ה׳ אלפים רנ״ג יצאה הפקודה אס לא ימירו דחס יגורשו כלס מנער ועד זקן מן הארץ בעוד חדש ימים י וילכו בעת ההיא כשלשים 12ף בתי אבות מן הממלכה הזאת / קצתם הלכו לפארםוגא4 הקרובה / וקצתם דרך הים לממלכות אחרות ♦ האנשים אשר הלנו לחלק אפריקא נסו מפני המיס ובאו באש / כי נפלו כיד הרשעים האכזריים אנשי הברבריא / אשר בזאו את רכושם ויעבידו את נפשם בעבודה קשה בפרך * גס נמלטת פארטוגאל לא האריכו ימים! ני אף שנתקבלו שס בחסד רב מאד / אחרי הראותס את עשרס ואת כבודם / העירו רוח קנאה וחמה בעם הארץ הזאת ויעשו עמהס כאשר עשו עם שפאניען ויגרשום מעל פניהם / וישובו רבים לארץ שפאניען וימירו דתם / ויתראו כמקבלי דת הנוצצים בגלוי / ובסתר לבס נשארו יהודים עובדי אלהיס אלהי ישראל / ומאלה יצאו האונסים האלה * תראה ׳מזה : אתי