Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 15]

I ( פא )־ גפת ראותי אח כל התלאה אשר עברה על; עמי על לא דבר ואיך נמחה כעת הזאת זכר ישראל מן הארצות האלה אשר לפנים נגן אלהיס היו להם / לא נשאר שריד ופליע כגלוי לא בממלכה הזאת ולא בפארטוגאל ממלכה הקרובה אליה י ידי׳גתי אחי I ידעתי כי שבע אף אלהיס עלי עמו על דבר המרותס במצותיו ולא אנו הלוך בדרכיו / אבל לא אסתיר מפניך את אשר חזיתי אנכי נשיתי את לבי על דברי הקורות האלה לעתות שונות / בהביעי את העם עולה ויורד / פעם אוחו בשבע מלכות ופעס נודד במקל עוברי אורח / ושואל ללחם להשיב נפשו הרעבה / ראיתיו כשחוק לצרה / מתגולל כגלגל לפני סופה / וכמוץ לפני רוח י אמרתי : אתורה נא לבקש איה איפא מקור הרעה הזאת / אשר נלכדו בה נתי אבות ישראל בארצות האלה י מאחת משפחות אחיהם אשר גס המה בניס אשר גלו מעל שלחן אביהם / ראיתי ולקחתי מושר * בראשית ימי בוא אנשי ישראל אל הארץ הזאת בזמן חרבן הבית היא היתה תחת מחשלת הרומיים אשר ,העיבו מאד עמהם והניחום לעשות חיל וכבוד בארץ י ובשנת ארבע מאות למספרם באו עם גאט: ויורישו את הרומיים וימשלו על הארץ / וכשלש מאות שנה אחרזאת באו עליהם עש צאראצענן ועם מרירן אנשי אמונת מחסר / ומשלו שנים רביס על הארץ / ותחתס ישנו ישראל לבעת / עד בא אליפונזוס קזאטאליקוס הנוצרי../ ובימיו גורשו קצתם ואת"כ שבו אל הארץ ובימי המלכיסןאשר אחריו גורשו ושבו כמה פעמים / והיו בימי ■מלכי מוצרים חשובים גדולים קרובים למלכות ״ אך כאשר כסף וזקב הרבו להס / רבקה התרוממות והגאות / בנו להם בתים גדולים / עשו להם כרמים ופרדסים שדה ושדות תענוגי מי אדם / רככו על סוש מלובשים שני ושש / רהיו לצנינים כעיני ההמון באמרו / הן עם זה שונא אותנו מתמול שלשום בא לגור בתוכנו ויהי עצום ורב ממנו ויוריש .אותנו מנחלתנו וכאשר ראו הכומריס כי גדול ערך איש ישראל בעין המלך / הסיתו את ההמון / בדרשם רע על ו א 1 6 היהודים י51?! ו ומצאתי להורות י הזה 1 כלי 1 הדיזה ז i 4 i 5 k