Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אב תקמט (1789) · p. [Seite 27]

( עומז) ומריעים בארץ / .והיו מתפללים להם / מד.שהלכה הדעת הלוך וחסור ונפלה בשאול תחתיה לחשוב שהאלהיס האלה ישפיעו כחותם כאלו הצורות והסתעפו מזה כמה תועבות גדולות / כי ע״י ההנשמה הזאת נעשו אלהיהס נעלי מחסור ונעלי תאיה המתענגים כאכילה וכשתיה וככל מיני מעדן / ולכן זנחו וקטרו להם / וכאמרם שלהם נאה המכחר שבאוכליס היו מקרינים להם כשר אדם אשר הוא מכחר היצורים עלי ארץ / וכמאמר הנביא זוגתי אדם עגלים ישקון / ירמוז על הפך דעתם ודרכיהם העקלקלות / שתה שהוא פחות •המדרגה יככדו וינשקו לו / ומה שהוא מעולה ממנו ימיתו וירמסו לארץ כבודו « ולכן התאמץ אני הנביאים מאוד להרחיקנו מדרכי הנדס המתועבים האלה / ואמר השמרן מאוד לנפשותיכם ני לא ראיקס כל תמונה / ני אתם הראיתם לדעת את ה' בלבבכם ידיעה שכלית / אבל צוה ה' אותנו על פיו איזה עבודות וצמושיות לשנן עי״ו למינו A הדברים הרמיםוהנשגבים/ כי ישאלונו מה העבודה הזאת לכס / ואז נורס טעמי המצות והענין שהם מורים עליו / נאשר האריך מזה החכם *הרמכמ״ן ו/׳ל בספרו הנחמד ירושלים C * ואנחנו נחזור עתה להביט בתועבות העמיס / ונראה כי כפרט הכומרים ונביאי השקר היו לפוקה ולאבן נגף לכל יושבי חלד / באשר המה לאגו רק לנפשם וכל מגמת פניהם היה לקנות עושר ולאסוף כבוד ולמלוך על המון העם ולסלף את עיניהם כרמיה ותחבולה י החכמות והידיעות לא היו לפנים נתונים נספר כאשר הוא מתה למען יקרא בהם כל איש ואיש ויקצור קציר רב בשדה החיע 5 רק הכל היה חתום ונעלם וסגור נקבר הדמיה ויהיו לסוד עולם אצל הכומריס והחוזים ל וכאשר עשו דבר טכעיי אשר ידעו היום הילדים בנעוריהם בית מלמדיהם ה־ה אז נס ופלא בתרמית לבס אמרו ני פועל ידיהם הוא אם קרה מקרה אשר החלה איש חלי / או אשר קם ממטתו והיה בריא 5 אס מת או אס חיה / תמיד היו המה ההורסים והבונים * ונפי *) ועיין נס מה 6נתכ הרג רחודה בחלרץ פלי לשפתי 3ענין הקדמזיז