Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 28]

( רפד ) אמרר חכמי המליצה / 1 תפרע החכם לעסעג בחמה על - המשל / שיסוד כל משל צריך להיות «מתת׳־ מאמר מוסרי אחד / מלובש במעשה פרטי מחלט / נאשר מונח מכמה ראיות גרורות ומצורפות / אך שאין נאן המקום להביאם פה. ♦ אמנם כאשר נתכונן בהתכור מחמד של החכם לוצאטו יו?ל / נמצא באמת כי גס פתשגן המשל / גס שם המשל / גס המדברים כלם יסכימו לגרר ולהקים אמתת מאמר מוסרי אחד /׳ והוא 1 לישרים נאוה החלה ־ גם הצטרפות המדברים -*ין. איש לרעהו / ואשה,לרעותה / נאה!מאוד מפאת תולדות כל אחד ואחד וטבעה הנטועה גה / כאשר יכין כל משביל / %ראה. כל קורא בהקדמת-החנם הלל י וגנל העררסיהאלה נהפוך הוא בחגור שלפנינו / כי מה יורה לנו הפתשגן? או •אמתת מאמר חלל הוא \צ״הר הוא השטן הוא מקטרג (רבוד ע״ג ופ׳'ב),? או:שאוהב כסף לא ישבע כסף? או שהואממדת הנד׳יב. להיות נוח לכעוס וקשה לרצות (דנור ג׳ מ״ב)? או שהוא-ממזת הכילי לשמוע תונחת מוסר ולעזוב דרכו הרע כרגע אחד (דבור ז׳ י״ב) / היפך מה שאמרו החכמים היהפך כושי עורג ונמר חברבורותיו וכילי כליו הרעים? או שסוף■ דבר הכל נשמע וכל נעלם יודע במשפט? או כל אלה יחד? ומה ערן שס המשל יושבי הבל? לאמור שאלה המדברים הס יושבי קבל? אך מה ערן לתבל עצמה שהיא ג״נ בין המדברים? ההיא נם היא אחת מיושבי תבל? גם מעולם לא ידעתי שענין תבל אחד מן המדות / עד ששמעתי מפי המחבר (הקדמה צד ב) יוצא מפורש : "ואומר אל לבי אבחרה לי גס אנוכי אנשים נעל♦ מוות ואפח באפס נשמת חיים ידברו זה עם זה אחד לפי מנהגן הנדיב וגו׳! התבל תודיע רעתה איך נשחת מקורה וגו׳ •» ובענק.׳ הצטרפות המדברים הלך אחרי שרירות לגו / ולא. שמר הנאה והנכון נפי מהות כל אחד מהם / כי איך יתכן שיהיה נדיב מוליד־ הגאוה והנילי מוליד הענוה / ואס כן הדבר ראוי לעווב-דרך הנדיבות ולאחוז בלק־ הכילי י ובאמת כל מעשה הנדיב כספרו זה הס גלם עמל ואון / יקבל רכילות / יגרע בקי מביתו על לא נקש לקבל ממנו מתנות / ורוצה להנקס גס