Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 16]

( רעב) יחד לאמור לרשנ״ג : למול אותנו מסכת עוקצין? כוונו לנכדו / או לבזותו? פרץ וכאשר הנין רשב״ג מה תשאל עוד? בלתי ספון למותו מעצמו ♦ זרח ואס כוונו למותו / מה השכל נותן לשפמו על מעשיהם אחר כן / כששלחו הקושיות לנית המדרש / המונו ללמוד / או להקניע י פרץ השכל נותן שכוונו להקניע / כי אס לא כן / הכתיבו מיד גס החשוכות על שאלתם / כדי שיראו הלומדים נכית המדרש ויבחנו / רק עשו ואת להקציע את רשג״ג ולהראותן כי המה חכמים ממנו * זרח יפה שפעת ״ וכל איש לנון יודה לדבריך / ונפרע נאשר ראינו איך היתה השנאה עמונה ותשלח שרשיה בקרנס / ני ר״מ לא רצה להלוך לפייס את רשב״ג אף כי הראו לו בחלום ואס כן אפוא אחי ✓ צא ולמד / הלא רשב״ג היה יודע בברור / ני שולחים שאלתם אליו רק לקנתור / והוא היה נשיא העס ובידו לרדות ולישר כפי העולה על רוחו / ומדוע השיב כלל על השגותם ✓ ולא החרים א?תס ואת מכתבם לבלתי קרא בהם איש / ותהיה ע״י זאת תשונה נצחת מספקת לכל שאלותס / נאשר התנהגו דייני אלעונא עם הרב המשיג ר׳ עובדיה? פרץ ראה דבריך עובי© ונפוחים \ ולו חכמו דייני אלעונא והשכילו / יתנהגו עם הרג ר׳ עובדיה / כאשר התנהג רשנ״ג עם ר׳'מ ור״נ בשם