Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 15]

( רעא ) צמס כל העם.עומדים / כשאלד נמש עושים לו שורה א׳ מכאן ושורה א' מכאן ונו׳ / וע״י כך היה היכר בין הנשיא ובין האחרים) ההוא יומא לא הוו ר״מ ור״נ התם * למחר כ♦ אתו / חזו דלא קמו מקמייהו נדמקמי רשב״ג / אמרו מאי האי? אמרי להו הני. תקין רשלג אמר ר״מ לר״נ אבא חנם ואת אב׳'ד / נתקין מלתא נל דלין(פי׳ נועץ נגד זאת דש גורשין ני לדדין כלומר נעביד לי' מלתא כי היני דעביד הוא לדידן ♦) א׳'ל ר״נ מאי נעבדיה ליה? נימא ליה תני לן ננוקצין / דלא גמר / וני לא ידע נימא ליה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו / למי נאה למלל גבורות ה' / למי שיכול להשמיע כל תהלתו / וניעכריה ותהוי את נשיא ואנא אלד שמעינהו ר״י לק אמרדילמאח״ו אתא לידיכשופא אזיל ויתיב אחורי עליתיה דרשלג גרס ותנא גרש ותנא ונו' יהיב רשב״ג דעתיה עיין בה וגרשא ✓ למחר אמרו לי כתני מר בעוקצי! פתח ותני / בתר דאוקי / אמר (רשלג) להו : אי לא גמירנא ניסיפתון (פי' אס לא למדתי המס׳ הזאת הובשתם אותי) פקד ✓ ואפקינהו מבי מדרשא / הוו כתבי קושייתא בפתקא ושדו / דהוה מפרק מפרק / דלא הוה מפריק / שדו פרוקא (פי׳ היו נותבים שאלותס על הספר ושלחו לרשב״ג בבית המדרש אס היה יכול להשיב עליהן / עוג / ואס לא נתבו גם המה התשובה ושלחו לבה״מ / ונתב רש״י שעשו זאת להראות חכמתן י ונו׳ אמר רשלג נעיילעהו (לבית המדרש) ונקשינהו דלא נימרו שמעתתא משמייהו / אשיקו לר״מ אהייש / ולר״נ יש אומרים / אחוו להון בחלמא / זילו פייסו לרשלג ר׳ נתן אזל / ר״מ לא אזל " אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין י עד כה לשונה ♦ פרץ ובמה תדמה זתשוה המעשה הזה לדברי ריבות גארציגו? זרח גמה ז הלא נער קען ורך בשנים יבין ויראה הדמיון משד המעשים כי אמור נא / מה היתה כוונת ר״גל ור״נ כשיועצו יחד