Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 17]

זרח אחי! האמין לי לו חכמו והשכילו דייני אלעונא / לא פערו פיהם כלל/ ולא דברו גפני הגדולים אשר כארץ / וזיל קרי גי רג הוא / המדות שמנו חכמי התלמוד גחכם / כמו ששנינו במסכת אבות * אפס ככר הגדתי לך בדורנו כלנו כצאן תעינו / ומקוים בנו המקרא בפשע ארץ רגיס שריה — ומי יתנני לנגיד על עס ה' / אז אשפוע על כל הנוגעים בדברי ריב האלה I פרץ ומה המשפע הזה אשר תחריץ עליהם? זרח כה יהיה משפעי! להרב ר׳ עובדיה אוכיח על פניו לבלתי יוסיף עוד להרבות דברי נאצות בספר / כי אס ישיג בדברי חן ומוסר ״ ולהרב המחבר תורת יקותיאל אצוה / שאל יתמהמה מלהשיב להרב המשיג על השגותיו ושאלותיו ויצדיק את עצמו לעין כל' / ואם לא יוכל להצדיק את עצמו / כי כינים דברי הרב המשיג / אז ישים כבוד לה' (לתורתו ויודה לכל כי שגה בספרו / ולא במרד ובמע3 עשה זאת כי אם שגגה היא היוצאת מלפניו / ומי ינצל מהשגיאות * ועל דייני וואנזיבעק ואלעונא אשים תוקף פקודתי שימהרו זיבעלו את החרס אשר בקרבם / ויכתבו כתב שלוס ואמת להרב מהו׳ עובדיה לבקש מלפניו סליחה ומחילה על כל הבזיון אשר בזו לו פרז ומי יתן ויהיו כ5 שופעי ומנהיגי ישראל כמוך / כי אז אך שלום יהיה בימינו * ועתה אחי אני אלך לדרכי / וכי אשמע פול קדשות 4 לא אמנע מהגיד לן" לך לשלום! זרח