Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 14]

( רע') זרח איך תדחה אותי בקש ז הלא אך יצוא יצא הספר'לאור ל החרימו אותו / ואיך יכלו המה לעיין גדיכיס תמורות וקשות / אשר מפוזרים במהומות רנות כש״ס ופושקים / במהירות ובזמן מועט נזה? זלו-א זאת אם בחנו את דבריו ומצאו ני על לא דבר תפש את הרב המחבר! היה להם להשיב על דבריו לעין כל למען יראו הרבנים אשר להם -המשפע עס מי האמת f; ז פרץ: י, דייני אלעונא אין משיבים לאיש הלומד לקנתור * זרח - מי יודע זאת כברור? אולי הרב ר׳ עובדיה הזה / איש צדיק תמים הוא ובתם לביו וכניןיון,בפיו עשה זאת להשיר מכשלה מקרב עמו,1 הלא מתוך ספרו ניכר שהוא למדן ומופלג בתורה י ומה גס אס ידעו בברור"שנת3 את ספרו רק לקנתור מחויכים המה להשיב על דבריו ולסתור טענותיו 7 וכה עשו אבותינו בדורות הראשונים בימי חכמי התלמוד כאשר ראיתי מעשה בש״ס י אך מה אומד ומה אדבר *'בדור הזה כלנו כצאן תעינו/ואיש הישר בעיניו יעשה / זה בונה וזה סותר זה נוטע ווה עוקר נעל מי אנו להשען אלא על אבינו שבשמים I פרץ מה המעשה אשר ראית בש״ס מחכמי בתלמוד אשר נאות להשות לדבר הזה? זרח כמסכת הוריות דך> י״ג ע6ב ראיתי ׳ ואספרה לך בלשונם : דשב״גינשיא ר׳ מאיר חנם ר׳נתןאכ״ד / כי הוה עייל רשב״גי הוו קיימו נולי עלמא מקנדה / כי הוו עיילי ר'׳מ ור״נ הווי קיימי נ״ע מקמייהו אמר רשב״ג געינא דלהוי הנירא נין דילי לליצהו / תקין הא מתניתין(כמו ששנינו לעיל; כשנשיא נכנס