Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 24]

( דד ) לגן בעמוד לנגדו אביו בלי זקן * כל השולחנות אשר היו בהיכלי אלהי הארץ היו מכסף מזוקק ✓ ועליהס חקוק פתוחי חותם: מתנה?*אלהים הטובים " ויקח© דיאניזיוס ויאמר ט לא יתר אפס עליו באשר המה גווביס * גס כל הכוסות ומנורות וכלי חפץ רכ א1ר עמדו לפני האילים מנדבת איש איש אשר נדרו להס / גס המה לקח דיאניזיוס / ויאמר כי מעשי אוילי הוא להתפלל תמיד לאלהיס על הון ועושר / ולמאן לקחתו בתתס אותו בנפש חפצה / כי לבכבבור זה העמידום פה ולא סתרום * כאשר ירא תמיד מפני שונאיו ומבקשי נפשו היה לגוש בכל עת שריון ברזל גס לא דבר עס העס כי אס ממגדל גבוה מאוד י ויהי היוס ויבוא הגלב לגלח את שער זקנו ✓ ויאמר לו בשחוק : עתה נפשך כידי / וימלא המלך תימה ויצו להרוג אותו ומן היוס הזה והלאה נלחוהו בנותיו * וכאשר גדלו לא בעת גס בהן ולא נתן אתהן להעביר תער על נשרו כי אס למד אותן לשרוף את זקנו בקליפי אגוזים יויזדיס * לפני שכבו בלילה הלך לרגל ולחפש כל החדר אס לא הסתתר שס איש * סביב מעתו היתה חפירה עמוקה וגשר עליה כמו לפני חומות המשגב / ובכל לילה ולילה כשעלה על יצועו משך את הגשר לבל יוכל איש לעבור אותו לפגעו בלילה * כאשר. באו אליו לדבי אתו / ואס היו מאחיו ובניו / הוכרחו להפשיט את בגדיהם ולהלביש אחרים תחתיהם לעיני אנשי המלחמה אשר עמדו פתח חדרו / כי ירא אולי חרב סתור בגגדס י בימיו היו בעיר זיראקוס שני אנשים גרים דאמאן ופיטיאס, ־דעיס נאמנים מתלמידי פיטאגאראס . רהי היום ויחטא האחד למלך דיאניזיוס ויגזור עליו משפט מות s ו שאל האיש רשיון מן המלך ללכת אל ארצו טרס אשר יומת / ולדבר שס עס אחיו וקרוביו t ואחר זאת ישוב אל זיראקוס לקבל עליו' ענשו / ולמען יאמנו דבריו חרף רעהו את נפשו לעירגון למות תחתיו בחרב אס לא ישוב ליום המועד י דשתומס המלך וכל העס על האיש הלזה אשר נסה דגר גדול נזה ״ ויהי כאשר בא היום ועוד לא שב החוטא! וריעו הובל אל מינוס ההרגה7 ויקצוף עליו העס ויחשבהו לאויל ומשוגע /