Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 25]

( רטו ) יען השליך נפשו מנגד בעבור ריע אשר עקב יעקכנו אגל הוא הלך בלי מורך ודאגה ני אמר לא נבל ריעי ומוצא שפתיו ישמור ♦ עודם מדברים והאיש אץ אל המערכה ויקרא הנני I הנני! אל תשלחו ידינס בצדיק ונקי / לולי מנעוני הקורות/ יזי המלך I ני על יוס אתמול באתי ♦ קת נא את נפשי / דיאנידוס I וישתומם המלך וכל העם עוד על אהבתם העזה והנאמנה / ויאמר להם חיו שניכם J ומי יתן ואהיה עמכם בחבורתכס * אחד מעבדי דיאיגיזיוס ׳ דאמאקריעס שמו / הלל תמיד הצלחת המלך ואושרו / יען כי הוא מבורך ככל טוב בהון ועושר וכבוד / ויאמר מי יתן ויהי חלקי כמוהו * ויהי כי נא הדבר עד המלך / זיצו להושיבו על מעת שן מצפה בזהב / ולהעמיד סביבו שולחנות ועליהם כלי כסף וזהב רב / גס עבדים ושפחות יפות מלכסות רקמה נתן לו לשרתו / ושלחן ערוך בכל מיני מעעמיס ומעדני מלך הניאו לפניו / ואיש נמקעורתו עומד ומקעיר לפניו ריח ניחוח / וישמח דאסאקלעס מאוד ויהי בעיניו כנן אלהיס ♦ ויאמר לן דיאניזיוס שא עיניך וראה/ דשא עיניו וירא והנה חרב שלופה קשורה בקורה כשער סוס דק תלויה מעל לראשו / ויחרד האיש וילפת / ויבקש להסית מעל הכסא ולא חפץ עוד להיות כהמלך י וזה היה באמת דמות שוה מאוד למעמד המלך ן בלב רגז ודאבה ואימת מות תמידית נלה את ימי חייו / ולא עעם כל ימיו נועם האהבה ומתק האחוה ני כלס שנאו אותו על מעשיו האכזרים לאין מספר ♦ ויהי בשנת שלושים ושמונה למלכותו / ויקר לו שמחה גדולה מאוד / כי מצא אחד משיריו חן בעיני חכמי אטהען המפוארים / וישלחו לו נתר כבוד ויכירוהו לנזיר המשוררים על השנה הזאת י ובטוב לבו על הדבר הזה עשה משתה לכל שריו ועבדיו ימים רכים / ויאכל דשת הרב מדי / ויחלה וימת / ותשמח נל העיר ולא עשו לו משפד /. כמאמר. החנם? באבוד רהועים רני• * ויתר דברי דיאניזיוש הראשונים והאחרונים t וגבורותיו ומלחמותיו אשר נלחם עם אנשי קארטאגא כל ימי חייו / ואת אשר הרע מאוד לעשות הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי זיראקום ♦ דהי