Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 23]

( ריג ) חלקו / ני ראה בטובה יו® אחד לפני ראותי אתרי כן דורו' המורים עליו בקשת / עד כי יצאה נפשו / אחרי אשר היה מוכה ונגוע ע״י חצים רבים ‘ הטוב אשר ספרו לנו הקורות מהמלך דיאניזיום הוא מענן מזעיר! והאחד אשר בעבורו יאות לו תהלה הוא כי אהב דעת וכינה /ולא בלה עתו בדברי הכל והענוגכמיני© אחרים י שירים אהב עד מאוד ובהם התענג תמיד נ: הח עשה שירים שונים / וקצתם היו טובים * אך גס בזה עבר חוק / ני אמר שאין משורר כמוהו בכל הארץ / ויתגאה גס על כל המשוררים הגדולים אשר היו לפניו / ויהי ללעגולהלש בעיני כל יודעי מליצה ומביני חין ערך השיר י כל אוכלי שולחנו ורעיו ומיודעיו חנפוהו ויכזבו בפיהם ולבס כל עמס / לכד פילאקסעטס המשורר הוא לא כחד ממנו דבר / ויהי נאמרו יום יום שלא ייטבו שירי המלך בעיניו / ויחר אפו עליו ויאמר ני מקנאתו ידבר סרה על מליצותיו ויתנהו בכית הסהר $ ויתחננו איזה שרים בעדו לפני המלך וישיבהו אחר ימיס מעטים אל שער המלך י בעצם היום הזה עשה המלך משתה לשריו ועבדיו / ויקרא אחד משיריו לאזניהס וישאל את פילאקסענוס לדעת ערכו אם טוב ואס רע / כי אמר המלך הלא היום יהללני * ויסב פילאקסענוס את פניו אל הגבוריס שומרי הסף וחגורי חרב / ויאמר להם : השיבוני אל כלאי " וישתוק המלך ולא דבר מאומה ♦ כאשר היה אוהב בצע ולא ישבע / לקת מבית יופיטר ארן טלית הזהב הכבד מאוד אשר הן1יל היה מעוטה מ / וילעג לאמור : הלא בקיץ משא הוא לאלהים זה / וגס בחורף {א יחס בו / ויגזול אותו ויצו לעטותו בטלית צמר אשר הוא טוב לו בקיץ ובחורף פעם אחרת הכרית את זקן אליל עסקולאפיוס *) אשר היה ג״כ זהב מופז / נאמרו לא יאות זקן לבן הוא היה הרופא הראשון אשר נודע לנו ׳ ועל הן עפו אותו הגויה ל:!הים ב־מות זקן ונהיות ששמי הרפואה הם מוצאים מהעשבים אפר הה׳תנואיז שמש / אמרו עליו שהוא 3ן אפאללא אליל השמפ אשר למד אותו חכמת הרפואה 1 ודמותו היה דמות נער יפה עיניס '«לחן יקיא האליל ג״כ נקה פענוס / ■עיי«;rci יין?״י אווי שוסו 3ל6ין ארמי