Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 12]

( רב ) בממשלת &* *אלייקראטעם האכזר *) ו אף ט לא עשהל! עול / ונהפוך הוא אשר התהלך עמו כאח ונריע ויחן לו מתנות / בכל זאת לא אבה פ טא:אראס שכת בארץ אשר אנשיה עכדיס ונושאי עול בייל תחת יד איש חמס י דתיעץ וילך לאיעאליען / ונס שם לא תקע אהלו כמקום אחד / ני אס הלך ונסע ממקום אל מקום ויגדל האיש מאוד וילך שמו בכל הארץ * וכל יושבי הערים הקרובים באו אצלו ללמוד מפיו חכמה / מספר תלמידיו היה תמיד כארבע או כחמש מאות 4 ולפני קחתו אותם / בחנם לדעת הישנס מוכשרים לשמוע תורתו 4 וחמש השנים הראשונים לא נתן להם רשות לוכח או לפצות פה בלמדו אתם תלמידיו כבדו אותו מאוד מאוד / ולמען תת מופת אמיץ וחזק לדבריהם בהתונחם עם איש לא יגעו למצוא תעדה ומזמה! רק אמרו רבנו אמר ככה * ובאמת בזה עברו חוק לחעוא בנפשותס / ט לא יאות לאיש חנם להאמין בדבר התולה בדעת ערס חקר והתבונן ויגע לבוא עד תכונתו לא לחנם נתן ה׳ בנו לב לדעת ועיניס לראות / הלא גס שפתי כסיל ובער דובבות את אשר שמעו מפי מלמדיהם / וכבר אמר החכם מכל אדם / פתי יאמין לכל דבר וערום עין לאשורו של אותו הענין ששמע! החכמה לו לקו / והתבונה לו להבל המדה / המה לפניו ילכו / ולאורם ילך בנתיב היושר והאושר : טרם בנות ארביאס את זיראקוס כאשר זכרנו למעלה / הלך לעיר דעלפאס בארץ יון! לשאול ולדרוש באלילי אפאללא / אנה יבנה את העיר / וכבואו שמה מצא נס את‘ T Tמיססעלוס שר צבא אכאיא לדרוש גס הוא את פי *) הכותב הנכבל תינה השה הימי טיראן בשה העברי אכזר * וראיית כי שס *ה היית בימי קלס על כל מושל יחידי / אשר תענו אנשי איילות האלו ׳ כי אחרו שזה נגד החיות האנושית / אבל ריב יזוושלותירס היו עיע הנהגת הזקנים / כבמדינות הככהיות (רעפונ?יקן) המצויים עתה ונם *חדי לן אשי בבר הורגלו בחלונת מלן ן ריבו המושלים היחידים נס כארצות ההם / נשאר זה השם ע4 מלן אכזר ובליעל בלבד , המתועב בעיוי עבדיו * דברי המאספים