Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 7]

( קצז ) מרחמי ה׳ עליהם אשר נתן להס הלילה למשיכת נפש / חסין ני היו נל היום בפחד ובמורך לבב מפני חמת המציק / השתעשעו 1 וגילו 1 כל עודכם בעוחיס כי לא יעלה הכורת עליכם $ אך השמח מאוד לנפשותיכם / שחר כי יכקע/ואור לכס ולכו / ני עמו שודד יכואכס ♦ אם פה כמערכה כשדה חדוה ושמחה יעערוני / למה אתאונן לעזוב תשוקת הכליות / אשר השיגם לא אוכל בלי חסרון רעי איש כערכי * גס לו נתן ה׳ חלק בארץ / כמוני כמוהו אל אחד בראנו! ובמה כחי גדול לנוף אותו להיות עבד לי? אס פה בנאות דשא נוה שלו ושאנן שפעת ברכות יסובבוני / למה אחפץ לקנות רכוש / לצבור הון / לבנות עירות / לרכוס נצביס ובפרדים / מעשה תעתועים הבל אין בס מועיל ✓ מקושרים בריב וקלון * עלץ לבי בקרבי אס אשמע קול התור / נרן יחד עוף השמיס אשר לקולם עציס ירננו / תתעדן נפשי לקול צלצל כנפיהם * תהי זאת משכורתכס / אתס רעים אהובים! תחת ני הייתם שעשוע לנפשי וכי שרתס לפני כל הלילה 4 איעצכס ועזב לכם / החישו מפלע לנס בערס עפעפי שתר יבשרו זריחת השמש / פתאום עריצים הצמאים לדם נקי ירדפוכס ורע לכס * עצי היער ינועו הנה והנה / אביעה• — ראה זה חיה לעומתי ✓ לנוגה הירח הנה הוא דומה לצבי / בא לרות צמאונו ולשתות ממימי הנחל י איך תואר מראהו נאוה? חים קל נש ברגליו ״ אמנס I מה יתרון לו בכל אלה? מי יודע אס מחר לעת כזאת עודנו כחיים? השמש יצא על הארץ / וארחות רובי קשת עריצים מסביב לו / ישיתו בו כלביהם 4 יכפהו לעזוב משכנו ולרוץ תועה על פני השדה עד כי רגליו ילאוהו / והוא נופל עיף ויגע / ינופפו עליו כלי חמסם / יהרגו ולא יסמלו ״ אכזרים 1 למה זה תרדפו באף לאשר לא גמלכם רעה? התחשבו כי על כן נתן ה׳ אתכם למשול על חית השדה החלושים למען השמידם מעל פני האדמה? למה לא יפמרו רחמיכם עליו בשמעכם את קולו מר צורח / בראותכם איך פניו יגילו ני נמעגה רך תחטניס יבקש להציל נפשו מי? עשקנ