Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 8]

( קצח )! עשקו / ולו אץ משפע מות אמנם! למה זה אתמה ואתפלא ■ מלוע נכה אתס עושים לחיתו יער / אס גס לבני אדס כמוכם רשעכס / תקנאו איש באחיו ✓ ואיש את רעהו תרדופן t; תצפנו לנקי חנס / למען הכרית זכרו מן הארץ " מה נעים חלקי? ומה יפה גורלי? כי נטעתי אהלי פה הרחק מעיר / לא אראה עוד חמס וריק / לא אשמע שד קול יללת הגברים כי יצעקו מפני לוחציהס ואין מושיע ׳ להם ♦ למה אשאף תשוקותיכס המשוכים בחמת פתנים? בם | תעורו עיני האנשים ההולכים לתומם כלתי הבין אחריתם ולא : ידעו כי בנפשותס הוא ן המה יתאוו תאוה להמית'הונס / לבנות בתים / ולעשות להם שם בארץ / לא כן עמדי ראיתי איך רבים חללים הפילה האביונה הזאת / ראיתי איך רבים חוכקי תענוגות חרפו נפשם למות למען השיג תשוקתם אשר המה מאפס ומאפע j עודם יאמינו כי טובם בכפם / וכפתחס איננו מאומה בידם י בוערים! העל זאת השלכתם את נפשכם מנגד למען אסוף קורי עכביש אשר המה לכס לא לעזר ולא : להועיל / רק לבושת ואחריתם מרה כלענה? הלא טוב לכס שכת פה ולהשביע נפשכם מטוב האדץ ״ האכריס / עובדי אדמה / ורועי הצאן כלס על משמותם ינוחו מנוחת בטח t אין רעה גמגורס / כי מה זה יעצב רוחם? אין קנאה באהליהס / ואין תחרות בנויהס / ידיהם נקים מחמס! יודעים כי יעד ה' אותם לעשות מלאכה ולעבוד אדמתם / בשמחה , ובטוב לב יעבודו / קנין ומסחר רב בל יחפצו / תתעב נפשם לברבורים אבוסים / יודו לה׳ חסדו על אשר נתן להם אוכל למכביר / את אשר הולידה והצמיחה הארץ לפניהם 5 תחת כי עבדו אדמתם ישבעו לחם / יריקו עשב השדה / ואת היותר יחרימו לקול צפור השמים כי יזמרו בקול יעירו משנתם / שחר כי יגה שביב אשו ימהרו ויחישו לפעלם * איך תתעדן נפשי בראותי פה הכורמים עודריס כרמיהם / האכרים יפתחו וישדדו אדמתם 5 פה על ראש הגבעה הצאן רועים על ידיהם / פה בשדה בעבדם / את פעל ה׳ יביטו איך מקצה משמים השמש יצא על הארץ יורה חיציה עלי מזרעם / יחדיו ירננו