Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 6]

( קצר ) נפשי ני ראיתי רגיס ישרי לב לשבח יובלו * פה נפשי תגיל נה, תשיש בישועתו : פתאום השמש באה לעיני / מודה בהוד יפיה תשלח קרניה לנגדי / עודה משחקת לעומתי / הלוך וירוד ימה< ואיננה 5 היא אשר רנה משערה עלי ארץ / המשפיעה רב עוג לתבל ויושביה / עונה את מעודנו / להקיף מעגלה להאיר לעס היושב ממולי / גס המה יתענגו בזיו כבודה / ואנכיעיף ויגע מעבודתי אשוח בשדה בין הערבים השתולים עלי יבלי מיס / פה אשכב למעדנות בין חציר וקנה לקול המית הנהלים קצילנה אנניס ♦ה׳ J ,rb נפשי יודעת מאוד ני מידך זאת לי/ מאהבתך לנו / ומאשר יקרנו בעיניך משית לנו את כל החיל הזה י איך ימלא פי תהלתך ולשוני תדבר צדקותיך?- הלילה כשה פני הרקיע חושך / תחת כל השמיס דממה מסביב לי / תבל ויושביה נחים שקעים מעבודתם / איך ינעס לנפשי התלונן פה תחת השיחים / פה רוח ימה יפזר לאפי ריח כפרים עם נרדים 5 האילנות אשר יסוכנוני המה ינטשו פארותיהס / עוד ירבו חושך ואפלה סביבי 5 ועתה איך קשמח נפשי מזוהר הירח המציץ מבין סבכיהס לעומתי / איך נאוה למראה כי יופיע אורי עלי גלי הנחל מנוגה נגדי יצהילו פני $ איך ישתומם לני אס אבחן למה זה תדוס הארץ ומלואה? האילנות כי ינועו לי ענפיהם בנחת ימחאו! קול מרוצת המיס צי ינוסון לאע ילכו / מי זה אמר ויהי? יוצר כל צוה עליהם לבל ישנו את חקס / לבלי הפריע שוכני תבל ממנוחתס י הרב משוש לבי כי אראה בעלי חיים למשפחותיהם כי ישמחו וכי יטעמו נועם השקע והשאנן 5 מבלי יגורו מבני אדם עתרו בין קנה וסוף / הדגים בימים ובנחלים 5 תחת כי יומם חתו למו לבל יהיו לבוז לפורשי מכמורת / לילה ני יביטו ממעונתס / ויראו את הארץ כי שקעה / אז גדודים יצאו וידלגו הנה והנה 5 בעלי כנף למיניהם בראותם כי הלילה להם למחסה בפני המורים עליהם בחצים / מבין עפאים יתנו קול ן מחירם / לא אשמע קול שרים ושרות ♦ ראה גס זה מרחמי