Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 30]

( ר,צ ) DÄ פ׳ י״ח *ויט איחר דאעאן 1J ספרענן *. עוג יותר נמלות מעעיס : איחר 1J צורעדן שם פ' כ״א דער עו1י4י ^יר יא עי{ עצענד וכן׳ ,* התרגוש מתנגד לדקדוק לשון העברי ני בכל מקום שנמצא■ פעל ענה ואחריו ני שעורו לשון עדות / לא כן תרגום הרמכמ״ן כתהלים (קי״ח נ״א) כי עניתני(ליכטי4ען) לפי שנקשר עם הכנוי 3י ולכן דעתי פה שפרושו זה׳ ענה ני העיד כי כלומר הראה לכל ני אינני עוד כמקדם נהנועס וא״כ למה תקראנה לי נעמי? ותרגום נפשוק כזאת : ״pnrt ו1אל{ט לדהר^יך א{«א ריא צר4ני4טי נענין / דא רער עווי4י יעלבסט ווירר 4!,vsניי4ט האם (דאס איך עם ניכט יייא) " פ' ב׳ פס׳ ג׳ דא® ייא אין איין ונו׳ צריך להיות אוי^ איין ונו' שס ם׳ י״ח ד״ט תרגם המתרגם ר״א ותרא בטויעטי המלה ה*את איננה משכמת פה כלל ✓ כי עיקר הנחתה בל״א (כמו שנתב החכם האדון אדלונג נשפת אשר כתכ על דקדוק לשון אשכנד) על ההשתנלות והשקפה כדכר פעמים ושלש לחקור ולדרוש נו מאומה ופה אצל נעמי לא יוצדק זאת / כי מה היה לו לחקור ולהסתכל כהלקע / הלא רק לראות מה שהניאה / די כראיה מעע נרגע * מלת עשית תרגס 4*א**{ט י לא מצאתי נשום מקום שיהיה קרגוס עשה / (יא^ן) / ומה שכתכ ננאורו : נמו אשר עשו כחרן (כראשית י״כ) איננו נכון / ני גס שם אין תרגומו וא**{ן / רק ער 1 וארנן / וכן צריך להיות מתורגם גס פה י גס זאת הוקשה* לי על המתרגם לדעתו נאה רות נחלקת השדה אשר לנועז כיוס הראשון אשר הלנה מאת חמותה ולא היחה לפנים נשחת אחרות ✓ וא״כ מלת היום (פסוק י״ע) מיותרת לגמרי כי היה לה לשאול איפוא לקעת? וכלעדי זאת קשור המליצה נשני הפסוקים 1b אינו נכון " ולכןאודיע פה דעתי והקורא ינתר ♦ למעלה (פשוק נ') .נאמר ותלך ותנוא ותלקט ונו׳ וספר הכתוב דקר מקרה חלקת השדה וכו׳ אשר תרגומו לדעתי : עם טרא^ ייך צדינסט דאיש «יא אוי^ דאס