Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 23]

( קפג ) אחיך * הכל נאשר לכל! דברי האבות יהיו תמיד להגדיל המורה בעיני הנער / וכל הטובות אשר יטיבו ן עם הנערים על יד המורה תעשינה למען יהיה להם כאוהב נאמן בבריתם ותדבק נפשם בו לשמוע בקולו ולשמור מנותיו ותורותיו : והגה לפי הדברים שאמרנו / כי התנוך והידול והלמוד יהיה שלשתן תחת יד המורה / לכן צריך הוא ג״כ לפנות את עצמו מכל הדברים אשר יהיו לשטן לו / כל מחשבותיו לתלמידיו תהיינה / ני בניו הס / ואבותס נתנוס לו טפר נפשם להיות הוא תחתם בגדול וחנוך / והוא גס הוא לקת עולם על צוארו / עבודת הקודש עליו / קודש קדשיס היא / אל יחללה / ואל ימעול בה מעל / כי אז יצעקו על ה׳ והיה בז חטא ונשא עונו / וכל העם עונים אחריו ארור עושה מלאכת ה' רמיה * אגל תמיד יהיו מיניו ולבו עליהם! אל יעזבם ואל יעלים עיניו מהם / ־ אף בשחוק ורקוד עמהס יהיה לא לבד להזהירם ולשמרם בל ינשלו / ובל ישחיתו את נפשם להיות להס מוס עולם / כי אס גס להשתתף עמהס לפעמים / ללמדם עשות חפציהם בכל מה שיהיה ע״פ סדר נכון בדעת ובהשנל ♦ והשגחתו על בריאות וחזוק גופם / אשר הוא צריך להזהר בו מאוד / תכלל ג״נ שירחיקם מכל מיני עצלה ורפיון/ ויזרזס בכל מיני זרוז / בל יהיו רכי לבב בעלי תענוג או מורך/ או בני פחד ומורא אל יושיבס תמיד בעת הלמוד / כי השבת מרנית חולאים היא / אגל התנועה והעמידה הן טוגות לגוף י גס אל יתנם להרים קולס ניותר לצעוק בלמודם t גל תחלש החזה : המורה צריך להיות איש חנם לג יודע ספר ומדע ודבר דבר בלשון למודים באר העב " צריך לדעת לשון עברי בדקדוקו / גס לשון העם אשר הוא יושב בקרבו / לתרגם בה כראוי התורה נביאים וכתובים ותפלות / הכל בטוב טעם ונקל לשמוע יאריך אפו ואל ימהר־לקצוף ולכעוס ולרנו / ואל ידבר קשה / אבל כל דבריו ומעשיו יהיו גנחת ורצוי באהבה ואחוה * ימתיק להם דבריו ויסדרס על נכון גם בעדני הלינות עילם / ואף ט שישדר יתקן לכלכל דבריו בלמוד /