Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 22]

( קפב ) אינעתן לא הניאו ההתמדה והתשוקה האמתית / לא כן / אך נימי נחורוחיכס /י וברבות הימיס אחרי שגדלתם או הושפחס דעת תכלית מעשיכם / ואותה ההתמדה וההתאמצות עשו אתכם לאנשי שם ״ אמנם / לו הונהגתס בדרך נאה ונעים מימי החלוחכס לדעת נין ימין לשמאל / עוד יותר היתה הצלחתכם רבה בתורה ונמושר ובכל מדע יקר ן ורבים עתה עם הארץ הבוערים בעם אשר יצאו מבית החדר נקיים כל 4 היו יודעים לכל הפחות דבר מה נפי ערכם / אם שלא היו מגיעים למעלתכם אשר חנן ה' אתכם בה / כי אי אפשר לעול© נלי מדרגות זכרו נא והתבוננו בהיותכם קעניס גס אתם / איך שחקתם ורקדתס ושמחתם ביומא דפגרי / וכאשר חלפו הלנו להם / איך קצתם בחייכם מפני יומת המציק / ובכל בוקר ונקר תאמרו מי יתן ערב ונלכה חפשי מבית האסורים " הלא אס אין תשוקה אין התמדה / ואס אין התמדה אין מדע נכונה בשום דבר DJ וו רעה חולה באבות / אם יעו אונס לשמוע רכילות מפי הבנים על המורה / או לשאול אותם שאלות כאלה / ׳ אשר נס ישחיתו כל ענין החנוך / נמו : למה נפלו פניך t למה עינך כהות? למה אדמו לחייך? ההנה אותך מורך t ובמה בשבע או במקל? ונהנה וביותר כי יחר אפם מהר לחלל כבוד המורה ולזלזלו בפני התלמיד ■! עוב מזה ני ישאלו את פיו לבדו נסתר / לדבר עמו משפעים ולהניאו מלעשות עוד ואת'״ וכמו כן לא ישאלוס תמיד לאמור / נפשך בנלי זה / או בשחוק ורקוד / או כמלבוש וה? כדי למשוך את לבס אחריהם / ותדבק נפשם אך בהם / ואו יצר להם בראותם המורה הבא להוליכם אל בית הספר / אשר יהיה בעיניהם לבית אסורים / והמורה לשען / והלמוד לעבודה רבה ועול קשה / ונפרע כי בחרות אפס בס יאמרו / אקרא למורך להביאך לחדרו ולהנוחך שמה לא נן יעשו אס בדעת והשכל ינהגו את בניהם / ני אס כל עת אשר ישאל הגן דנר / או כשירצו לתת *לו מתנה / יאמרו ואת מנת חלקך יען כי העבת עשות לשמור מצות מורך / והמתנה הזאת היא לך לכבוד ולתפארת בעיני אחיך