Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 21]

הפחותים שבנית / כי אס יבמת בריח עמו / וכבד יפבדנו למען מיו אשר יתן תחת ידו / פי כן תרכ גס אהבת המורה להם / להשגיח עליהם כעין עונה ולכלכל עמהס מפש נעימה: ולפי שהילד מיום הולדו תחת יד ההורים 1 והס ראו שמץ מה מכוחותיו ומעלליו אשר בהם יתנכר הנער / לכן ימרו עם המורה לאמור כזאת וכזאת הן כוחותיו / לזה דעתו נוסה / וזאת אות נפשו " ואס האג גס הוא נכון ויודע ספר ונעל מדע / יועצו שניהם יחדו על התנוך והגדול והלמוד ואס לא / מועב שיהיה הדבר ביד המורה לכד לעשות כאשר | יראה ויכין ״ יהיה איך שיהיה! לא יגוש האב את המורם | לאמור כלה מעשיך דבר יום ביומו / כי כזה אינו שיה לשניהם I גס להמורה גס להתלמיד כי הנה המורה ירדה בתלמידו בפרך I להסיר מעליו תלונות האב / אשר על הרוב יאמר / בני בן * משכיל / שכלו זך / ומהר לשמוע ולדעת כל אשר יורהו / אך * בעצלות הרב תולה האשם! ומלאכתו מלאכת רמיה * בעבור זאת ילחוץ הרב את התלמיד לכלות את קצבו אשר יוןצ3 לו / ואם הדברים לא יועילו / יבוא עליו במקלו ויעבירנו תחת השבע ✓ ועי״ז תקיא נפש התלמיד ותמאס ותשנא גס את הרב גס את התורה והמוסר / וילך תהו לדבר סרה על כלם יחד / ויפול ברעות רכות אשר תהיינה לו לצר כל הימים * לא בקל תעשה המלאכה הזאת / קשה היא העבודה / רבה היא cfi I אס יש להמורה תכונות עובות מאוד / הנה כמה מעלות ומדרגות יש בבנים / ועניני הלמודים שונים הס גם לא כל t העתים שווים לעובה / שיהיה גס התלמיד גס הרב בנפש | שמחה / וא* אפשר לקצוב קצב לכל יוס חס שבוע ושבוע : | ואל נא תאמרו שהימים הראשונים היו עוביס מאלה בדרך ן החעך והלמוד / כשהיה עול הרב על צואר התלמידים 1 ויראת השבע על פניהם — הן גדלנו והיינו לאנשים חכמים | ונבונים * - הנה אין כאן המקום לוכח / אך את זאת אגיד/ | כי לא על ידי הלחיצה והנגישה ועעינת הלמוד כעבודת פרך ן הייתם לאנשים נלכס ♦ ני לא הנגישה הולידה השכל והגינה / 1 ולא הלחיצה הזנרון י / ולא העעינה מרנית הידיעה " גם ארנעתן «MH*