Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 20]

י5פחות למען להס ולפי אצלו / כמעט יתנדף עיניו ממנו יגבר טבעו כו וישוב לאיחנו הראשון י הנה נראה מנהגים ומדות שונות אשר אחזו הבנים ולא ישרו בעיני האס / והס מעשי הא3 / או להיפך / וכל אחד רואה מוס חנירו ולא מומו י ורע רע הדבר הזה ההולך ■לפעמים מדור לדור דוריס " נואל והיותר קשה מכלם הוא הלמוד הן כמה פעמים ראיתי ונפלאת היתה בעיני אנשי שס / טוניס ומאריני' אף בלמדם את בני אנשיס אחרים / ובלמדס את בניהם נרגע חרה אפס לקצוף ולנעוש / מלבד מה שהם נעים ונדים תמיד מענין לענין ומלמוד ללמוד / מבלי לתת מעצר לרוחם לעמוד באחד מהם כל כך עד שיכינהו התלמיד על בוריו " ואמרתי אני בלבי אין זה ני אס בסבת האהבה העצומה התקועה בלב כל אדם אל כל מה שנלוה אליו אס קטן ואם גדול / היא התכונה המוגבלת קצת בקצוי הגאוה ותכונה בל א (ריצו צייי4נ* ןיבי) . היא תפתהו להאמין את בנו יותר מהיר ומסוגל בחכמה ובבינה משאר נערים בני גילו / ואס שלא יתודע הדעה הזאת לו לעצמו בברור / מ״מ טמון הוא כקרב עשתנות לבבו " ולכן אס לא ימהר הנער הזה להבין מאמריו וצמודיו / הנה הוא מתגרה בהתכונה הנזכרת אשר היא נוחה מאוד להתקצף ומאותו הטעם עצמו יהיה אץ להעדיף ולהרכןת הידיעות בקדקוד גנו , להנחיל לו יתרון החכמה בכל עוז ובכל תוקף לעשותו דגול מרבבה י ואס שהכונה בעצמה היא טובה מאוד מאוד / מ״מ לא קכון המלאכה ני אם אחת מני אלף " מכל הבחינות האלה נלמד ששניהם / כן הלמוד נן החנון• / נקל יותר ביד המורה הזר פי כמו שהוא מצד האחד לא יכיר פנים ולא יקח שוחד דברים רכים / יאהב כלס כאחד / איש כאחיו / ולא יסלח תמיד לכל פשעיהם < ולא יצדיקס בכל עת כשיעשו רשעה ל כן להיפך מצד השני לא יאלצס ולא ילחצס / כי אס ינהלם לאט לרגל המלאכה / עד כי ישכילו / כל אחד כפי מתכונתו ומדרגתו י ועל כן ראוי לכל אב אשר יש לאל ידו לעשות כן לדרוש אחרי איש חכם ונבון ותמים במעשיו לאספהן הכיתה / אבל לא יהיה בעיניו כאחד מהמשרתים הפחותים '