Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 19]

ו¬ ( קעש) 1׳; אולי יאמרו אחרים שלהיפך לא יהיה מורא רבס עליהם כראוי / זית אף כי הנסיון יעיד נגדם t ני רוני ההורים לוקחים פנוי זיי נכיתס ולא בעל אשה * אך את זאת אגיד / ני גס לדנרי M הראשונים לא יהיה המורה פחות מנן עשרים שנה " ני עד הימים האלה לא טהר לכו עוד נס הוא מדרני נערות / אשר יהיו למכשול גם לו גס לאבות על מים / ומתרבים ריב איזת , ומצה יום יום " שיין ר׳גרד 1ה ראיתי יתרון התנוך תחת יד מורה / מאשר הוא יחיה תחת יד ההורים " ני רחמי ההורים רכים הס על \ו<ז בניהם * על כל דבר פשע אשר יפשע הבן / בקענו בילדותו ה׳ ובנעוריו / יצדיקוהו תמיד ונסלח לו ומה יעשה הבן שלא 1 י יחעא / לתור אתרי לבנו ואחרי עיניו י ני יבנה ויתחנן / ופר גם ירגז ויצעק לעשות לו ננפשו / והס לא ייסרוהו ולא יניאו!נה בו / ני יאמרו : מה זה / מעשי נערות הם / ואס יגדל מס תגדל חכמתו ויסיר מפשע אמנם לא נן / ני נאשר יגדל יהיה; וירבה ימיס / כן ירכה לפשוע ולהרע / אחרי שכבר נשתרשו רמס כל הרעות בלגו " C|,)l .גם בעבור זה לא עזב הדבר שיהיו המיס כל עת תחת יל ועה ' ההורים / ני פעמים רביס יש הכרת ונשיאות פנים : ניניהם לבניהם / הן מצד אב / הן מצד אס " לפעמים יאהב האג אחד מבניו יותר מהאחרים / לתת לו פי שנים לטובה / או בעבור היות שמו כשם אביו / או שהוא בדמותו / או להיות ן, מנהגיו כמנהגיו / וכהנה / וכן מצד אס / ובפרט אס הבנים יהס שונים למשפחותיהם / אלה מאיש אחר / ואלה מאשה אחרת /!דס ורבים rb אשר עליהם י שאו פנים ביפר שאת ויתר עז / ועי״ו ןמין קבוא המשרה והגאוה בלב הנאהב / ובלב הנשארים תבוא קנאים נקימה ונטירה / מורת רוח ודאבון נפש / וזה מקור ההשחתה ♦ M ועגין רע הוא זה אף להמורה / בראותו כי להכניס איזה tot מנהגים או מדות ודרכים לא טובים / והס טבועים חני בגופם ובנפשם לטבעיהס מיום יוצרו בבטן י ישנס דברים אשד ׳אתי באו להרגל אצל האבות / ומעשיהם יורשים הכניס ♦ ואף אס / י יתאמן העורה בכל נוחו לשטנז מעשות כאלה בהיות תלמידו יב נ « u אצלו