Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אדר תקמט (1789) · p. [Seite 14]

I ( הינד i c מרדני ננהנה ונו׳ זע ונו׳ ע< : הזה / ) החפנו '] (אמן ל שנעפז \ פ1רא 1 \ מחור;* הראשוג אשר ני;־׳ לדוש לאממ 1 ואח נכי;■ לומר 7 ך שלאי; ני חי וא״נ 1 מלשון מייזם אשר מל מנר / שאץ פ לא לנד ני אס ודברי 1 ני הוא גנוה! ואכלנו 1;יחס ו¬ משו ויי איזינש דותר מזאת / אף אס יהיה דברינו סתומים דש להם דרך לנטות ימין ושמאל / מדוע המו לרעה ולא למוכה? הלא משנה ארוכה היא כמס׳ אלות הוי ■לן את כל אדס לכף זנות I וזה דרך הישר אשר יגול כעיני אלהים ואדם אפס I לא על ראשי ישראל תלונותינו פה / כי יודעים אנחנו שהמה דני מפי השמועה ולא מפי ראיה / ואילו ראו את באורכו הנ״ל פנים אל פנים / ניודאיהודז לדברינו ויאמרו אין להם נפתל/ אך / כפונינו רכים פתה עס הארץ ונגד פניהם חכמים ונכונים י והמה שוקדים תמ*י על פתחי גדולי העם ויום יום יחישו רע על כל איש ואיש אשר נתן ה׳ כלכו מעט חכמה מעט תכונה / מקנאת איש מרעהו , ואלה האנשים מאזרי זיקות ומפריאים מדנים / יכזבו כלשונם לראשי העס לאמור וה ד; ר ככה / וזה עשה נכה / ויפתוס בפיהם לחרחר ריב על לא חמס / ובגלל האנשים הולט רכיל האלה / רנתה מחלוקת כישראל / הלה המה הקוצים המכלים את הכרס רשמוהו כתה / אחינו נית ישראל I הרחיקו האנשים האלה מעל גכולנס / זכור יוזכרו ואל תשכח מאמר חז״ל : אד1 הוזיראו סן הפרושים׳ אל תתיראו מן הצדוקים / התיראו מן הצבועים : זאת ועוד אחרת שמענו דנת איזה אנשים על אשר אמרנו ג׳מה״ס / שמגלת אסתר נעתק מלשון פרסי לשפת עכר t כי האנשים הצדיקים האלה האמינו / אחרי שאמרו קז״ל אסתר ברה*ק נאמרה / לא נוכל לומר עוד שנעתקה מלשון אחר / כי כעיניהס דנריס האלה שני הפכיס כנושא אחד ואף כי ככר הצגנו דברי כעל פקדה הדב המפורסם ר' יצחק עראמה ז״ל שכתב ג״נ כדברינו ואמר כאמצע התלכשות ר״הק בררו האמת מן השקר מהכתוב וכו׳ ככל זאת לא סרו מדעתם כאמרם גס הרב בעל עקדה חטאו ישא בגלל הדכר הזה אשר כתב / ולכן חשבסו למשפט להודיע להקורא / כי לא לגד הרג בעל עקדה אמת את הדבר הזה / כי אם גס דעת הרג הגאון מהר״שא ז״ל / אשר נודע כיהודה וכישראל לאיש צדיק ׳ אשיר ופרוש , נוטה לדעת הר״י עראמה ולדעתינו / כי הוא ו״ל כתג נמש׳ חולין פרק שלוח הקן / על הא דאמרו המן מן התורה מנין וכד אשתר מן התורה מנין ונו' וז״ל ושם המ מרדכי