Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · שבט תקמט (1789) · p. [Seite 15]

לפיכך אס נקעלפו מנין מצד זה / חוזר ומצדד ראשו לצד כ׳ / מגביה את הנמוך ומשפיל את הגבוה / ודוחק המאכל לבין שיני הלחיים מצד 3׳ וכו׳ : עד שכוששין את המאכל הדק היטב / ומכינין אותו לבית שילוחו : אח״כ חוזר ונוטלן על גנו ומלחלחן שלא ידבקו בלשון או בחיך / ומגלגלן ננ״ל (בשי' ב׳)? ומתחיל מראש הלשון ותומך אותו בחינני השיניים מלמעלה / והולך ומגביהו אחת אחת עד שמדביקו כולו לקיך / ועלעיט הכדורים הנ״ל (שי' 3׳) לתוך •בית הבליעה : (ט) אילו הן קצות דרכי.הלשון וחכמת הצניל^ רדייה לישה וקיטוף שלו / ובהם כלולים פרטים וחילוקים דקים רבים מאוד? לפי חילופי המזון < משקה או מאכל קשה רך מדובק -ומפורר לחים ונגוביס ונו׳ : ונתחיל בשיפורי עשק הלשון בשעת .הדינגך : ׳ (י) אותיות דטלגת / יוצאין מן .דפיקת ראש‘הלשון בחינכי הנושכים העליונים ן וזה שדרן : כשנשאר עיקר הלשון על מקומו (עשי׳ ד׳) y ומגביהו כולו ומדביק צדדיו וראשו בחינכייס סביב / זעי״כ שוגר את ההברה מלצאת 5 ואח״כ מעכה ומחדד קצת את ראשו / ומנמיכו.ופותח את ההברה לימשך לחוץ גנחת ■* יוצאת ביטוי הדלית ואם עושה כנ״ל , ומרחיב את ראשו / ופוחח ודוחף את ההברה בכת קצת ״ ויצאה טית : ואס מכין עצמו ננ״ל ואינו חוזר ופותח / אלא ממשיך את ההברה דרך החוטם יוצא נון : ואם מנית כל הלשון על מקומו (שי׳ ד׳) ׳ ואינו אלא תומך את ראשו בלבד בחינכייס העליונים / ומשנן את ההכרה בין,צידי הלשון וחינכי הככין יוצאה למד : (יא) אותיות ו\בק יוצאין מדפיקת אמצעית הלשון בחיך / וזה סדרן : כשנשאר ראש הלשון על מקומו / ומעבה ומגביה אמצעיתו ונוגע בו בחיך ואוטם את ההברה מלצאת ואח״כ פותחה י יוצאת גימל : ואס נוגע בעיקרו בחיך כנ״ל יוצאה כף רפויה; ואס נוגע בחלק הממוצע שבין גימל וכף רפויה 5 אזי הקוף יוצאת : ואס גוגע בעיקרו ונאמצעיתו נאחד / ואח׳׳כ פותח בו כמחג קטן ומוציא ההגרה נין החיך וחלל הלשון יוצאה יוד; שמאל/!קחקיהן;:־שן) ןן;ל3/ ־]31פנ־ש!שידם / ו פנים / זמננישן ילן שמוך; דצטער 1 ומתהפך וין מעשיו ■ה תחת 1 משם עד |p ראשו!פול על'י $ גזקצר מחתכץ פתיים * ו שכלפי זפי״ג יס דוחפי! ׳ : ולי וניגר על לשון גניי ידו האחד