Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · שבט תקמט (1789) · p. [Seite 14]

( קמב) מוכשר למלאכתו : הילכך אס הוחלקו חוץ למקומן לצד שמאל / כלשון מגביה אח עצמו ודוחקן אל החיך / ונשמע מתחתיהן לצד שמא1 עד שמגיען למקום הראוי להן! והיה להיפוך c רכן אס נדחקו לצד פנימית עיקר הלשון ביותר ״ דוחקן ננ״ל / ונשמע מתחתיהן לפניס וכו׳ : ומיהו אס לא העמיקו לפנים הרנה י אזי מנמיך עצמו ומאריך עצמו ומוליכן חוץ לשירים / וקוזר ומגביה עצמו ומתקצר ונשמע מתחתיהן לצד פרס / עד שמוציאן למקום הראוי 5 וחוזר ומנמיך עצמו ומכנישן לתוך הפה : ( ז) ולעולם כשהוא מקבלן / הוא נזהר מאד' מלקבלן סמוך לראשו או לשפתו מצד ימין או שמאל " אלא נועלן מראשו ולפנים או משפתו ולהלן לצד אמצעיתו : וכל כך למה? נדי שלא יפלו מהן פירורין לתוך שולי הפה ויצעער בהן : ובדיעבד אם אירע שנפלו! עורח ומצדד עצמו ומתהפך גמאה גוונין / עד שנמעש תוך נדי דיבור מצליחין מעשיו להעלותם על גבו : ואס תנסה ותניח פירורה תחת כלשון / תראה שאין לו מנוחה נרגע / ואינו זו משם עד שמעלה אותם על גביו : (ח) כשהוא נושך פרוסה מן המאכל / מנמיך את ראשו לשיפולי הנושכים התחתונים , באופן שתפול עליו החתיכה מראש הלשון ולפנים מעע (עסי׳ ז׳) : ואו מקצר עצמו ומצדד ראשו וכותנה ע״ג שיני הלחיים s והן מחתכין אותה לשני מלקים / חלק אחד נדחק לבין מחיצת השפתיים * והב׳ חוזר על הלשון; והוא מנמיך עצמו מאותו צד שכלפי הננין הלועסיס עכשיו / ומגביה עצמו מצד ב׳ : ועי״כ נוח לו להחזיר את חלקו לנין השיניים שנית / והשפתיים דוחפין את חלקם מיכאן / והן מתתכין אותן פעס ונו׳ *• וע״י העסק והחיכוך ההוא מתעורר הרוק ממעינו / וניגר על שיפוע הלשון לצד המאכל הבלעס : ולפי שעיקר הלשון גבוה משיני נכי (עשי׳ ד׳) / נמצא שכשהוא מנמיך צידו האחד למעה מהשיניים ( אזי נוגע באמצעית ארכו את המאכלים ודוחפן לביניהם מ״ל 5 וכשהוא מפריד עצמו ומקפלן מע״ג הש־יניים / אזי כאין עליו להלן משפתו לצד אמצעיתו(עסי׳ ז'): לפיכך