Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · שבט תקמט (1789) · p. [Seite 6]

( קלד C הכוונה / מפני שאין נושא הגיוניי / נכדל מנושא הגיוניי / ויהיה כאלו אמרנו / הדכר הוא סכת עצמו / ר״ל שאין לו סנה כלל / וזה סותר מה שהנחנו / וכן אס נאמר ע7״מ א הוא ננדל מן ב יתחייב כהכרח שיהיו א וב ׳ נושאיס מיוחדים / לא הגיוניים כוללים לכד (בטטי^טע , ניכט trtta 5א4יקצ51יכוע צו4411זיינע 4ע4גטטענדע) כי הנושא ההגיוניי / אי אפשר שיהיה נבדל מנושא ההגיוניי / מפני שהוא מאמר סותר עצמו (צויין ווידרטפרוך) / מבואר מזה / כי ככיוצא גאלו המשפעים / תחייכ מציאות הבינה / מציאות הדעת בהכרח / מפני היות הנינה / צורת המשפעים / והדעת חמרם ר״ל נושאיהם י וכן כהיפוך ר״ל שמציאות הדעת / שהוא הכרת הנושא המיוחד / על ידי הצורה הכוללת (דיצז פרקפנטניש דעט בטטי^זטן אביעקטט / דורך דיצז צו^זיינע פצורק) מחייב מציאות T הבינה / שהיא הצורה הכוללת / נס כן בהכרח / ואו 1ס ראוי שתדע עם היות שאמרתי / שלהשגת איזה נושא מיוחד / לפעמיס תחייב מציאות הדעת / קדימת מציאות הבינה / ולפעמים בהיפוך / לא שיתחייב שיהיו שניהן נמצאות יחד כהכרח / שזהו כבחינת ידיעתנו לכד / לא בבחינת הדבר כעצמו / כי אם היות שלא הגענו לידיעת והכרת התמונה הכדוריית / כי אס אחרי אשר השגנו מציאותה בפעל באיזה נושא מיוחד על דרך משל / השמש / עם כל זה בהכרח שנודה / היות ציור התמונה הכדוריית ככר קודם מציאותה כפעל / נושא מיוחד שכליי / עם היות שאי אפשר / שנדע היות לנו הציור הנזכר / ני אס אחרי מציאותה כפעל י וכן כמשל השני / עם היות שאמרתי שבהכרח שתקדם הדעת/ ר״ל הכרת המראה האדום והבדלתו מכל מה שזולתו / אל הכינה שהיא ההקש בינה וכין זולתה / והפשעת הציור הכולל מהם / ר״ל ציוק מראה האודם / הכה לא יהיה זה רק כבחינת ידיעתנו לכד / אכל כבחינת הענין בעצמו / אי אפשר שיקדם האחד אל האחר! אכל תתחייב שיהיו שניהם נמצאים יחד בהכרח / מפני ני נבר נודע היות ההשגות החושייות, נמשכות בזמן (ריצו זינ1יכע ע^פ5עדזנ4ן וזערדן צוין צויינר לייט2צי^4פ »צורפן) ובכל עת6 מהזמן (חין יפרק צייט פונקט) א״א