Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · שבט תקמט (1789) · p. [Seite 7]

( קלה) א״א שנשיג זולתו נקודה אחת עכעיית (צויינן עיויכזן פונקש) מהמראה האדום עד״מ 4 ולוה גס כן אי אפשר שתגיע לצו ידיעה (איין בוו6וטט זיין) ממנה / ולזה אי אפשר שתגיע לנו ידיעה מהמראה האדום ני אס אחרי תפיסת הדמיון משפר מה מהנקודות הנזכרות יחד / (אפרעהנויאן דער צויינ* בילדונו״ט קרצופט) / וזה אי אפשר שיהיה ני אם אחרי חדש ההשגות הפרעייות העוברות / עם ההשגה ההוה עתה (דורך רעפל־אדונירן דער 5ארהער4עד*נדן איינללנן 5ארםשי11וונ4ן / *יט דער 4ע4נווערטי4ן) / וזה גס נן כלתי אפשר ני אס אחרי ההקש ביניהם והוצאת המשפע השנליי / היות נלם ממין אחד / ולוה הוא באפשר גס נן שיהיו נקשרים יחד / להשגה חושיית אחת'/ מבואר מזה ני גס נן בכאן / לא קדמה הדעת שהיא הנרת הנושא המיוחד אל הנינה / שהוא המשפע השנליי הנזכר 4 אכל כהנרח שיהיו שניהן נמצאות יחד / נפי מה שבארנו ♦ ואחרי מה שהקדמתי אשוב לבאור דברי הרב ז״ל * דיג בי הדעת הוא אשר יניע לנו ונקנה אותו * ר״ל שהנרת הדבר / וציור היותו נושא מיוחד / לא צורה שנליית נוללת לכד / אכל צורה נעלת חומר , ר״ל נושא מיוחד / הוא ,אשר יגיע לנו ונקנה אותו / מהחוץ 4 (וואט וויר פאן צווים * ווערטט כקא^ען) / מפני כי המוטבע בשכליכו / הוא צורת .ההשגה לכד / וצורת ההשגה לא תקנה לנו הכרת איזה נושא מיוחד / ולזה בהכרח שתגיע לנו ההכרה הנזכרת מדבר נמצא זולתנו / ואמנס השיגנו המושבלות אשר נשיגם ׳ אם נפריד הצורה ונשכיל אותה * רומז בזה אל מין הציור שבארנו במשל השני / כי המראה האדום שב שכליי כולל / על ידי שהפשענו אותה מנושא־ה המיוחדים וציירנו אותה כעצמה ♦ *מ שנשיג חצויות הנפרדות כמציאותם . מנלתי שנשימט אנחנו דעת * אבל הם כמציאותם דעת * רומז בזה אל מין הציור שבארנו במשל הראשון * כי ציור התמונה הכדוריית / היא צורה נפרדת במציאותה בשכל / ורומזת לנושא מיוחד / קודם שנשיג מציאותה בפעל ח1ץ לשכל ״ ואת ההשגה תיןרא בינה ט׳ ♦ הדעת :גיורי \ שאין לו עד'מ א Dfo: > דיש נ מניוד / :fn מאמו ני נכיזאא ות הדעת פה חמרה :וצמרת ■קענטניש (p:w j / נס נן שלהשנין / קדימת m שגיק לנד) :מ לידעת ע מציאויץ פס נל 1? :נר קרוס אפשר / הנפעל ס הדעת/ ,אלהמז לל מהם ׳ p בנתעת!שר נקה ימו