Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · טבת תקמט (1788-89) · p. [Seite 27]

< קכו, ) ויחשבוס לאלהים ולגוראי התבל / אחרי כן עשו גס הכוכבים וכל צבא השמים לאלהיס ויתפללו להם נעת צרתם / ונהיותם סכלים ואצילים חשבו לעשות טובה לאלהיהס בזכחס ומסכם להם ובהקטיר להם קטורת ולא התבוננו ני לא יוכל ה׳ להיות נשמי ובהיותו רוחני איך יוכל לחפו׳ן זבח ומנחה / ככה סנלו ויהגלו תמיד כל גויי הארץ / נס פרס ומדי הלכו בשביל העקוב הזה וישתחוו לשמש ולירח/ והשמש הימה ה^היס העליון ונקראת אצלם מיטרא " אחרי בן הקדישו נס את האש ויתפללו לו לפני הקריבם את קרבנוידהס ויהי להם אם קודש והחרטומים שמרו אותו ויחדשו אותו תמיד בעמן אשר נסנו עליו ויאמרו ני מן השמים הוא / והמון העם האמין בזה! גס בער האש הזה תמיד ולא כבה אחדי אלה כבדו נס המיס! האדמה והחת ויעשוס לאלהיס / להפארזען היו עוד שני אלילים אראססאסדעס ואדימאניוס י הראשון היה מקור ומעין כ^ T הטוב והשני מקור הרע י צאראאסטער מחוקקם בקש להטיב את אמונתם ולהדריכם 1■ T"בדרך ישר ויאמר כי יש אלהיס רס ונשא על כל אלהיהס הנשארים והוא אלהי האור וכאשר לא אבה להפץ בלבם זרע שקר ויאמר?י האל הלם הזה הוא אך טוב וממנו לא יבוא רע רק יש שני מלאכים תחת ממשלתו והמה שונים מאד * האחד הוא בעל חסד / מלא חמלה וחנינה מבקש סוב בני האדם ואשרם י והשני הוא בעל קנאה ותחבולות / גוער ונוקם / רודף בני האדם בלי חשוך / וממנו כל השוד והרע אשר יעבור בארך וכל התוגה והאנחה אשר במשכנות בני האדם ושני המלאכים האלה לוחמים תמיד איש עם אחיו / והמלחמה הואי! תהיה עד סוף הימים כאשר אמר צאראאסטער * נס הניד להם מהשארת הנפש ומשכר ועונש / T והיה באחרית הימים / נאשר אמר צאדאאסטער / ערש ה׳ את המלאך הרע ושלח אותו המדברה עס כל חילו / שמה בחושך ואופל יבלה ימיו ובבכי ובמספד נגמול ידיו * והמלאך הטוב יושיב ה׳ בארץ עדן והיתה אור ונוגה סביבו ופרי מעשיו ■יאכל! ואף כי שקר והכל רב בכל הדברים האלה בכל זאת האמונה הזאת טובה מאד מאמונתם הראשונה י הפרתמיס דיא / אצן!? תיהס ישוטו 3רא1ת את לי הקולא ני * יחפוז א& נדה ברגלי וים העוורית הדנר נלסי האיש m אנשים אשר לסוף נמצא מעשיהם ני ר הזה כתוב למעשיהם/ ומי האדם מין ט יירא :שתר ויעשה סקר ורמיה 1 לשונם אשר סלות ני מה ןוף הזנים מס? הזה בה׳ ויאשיס י שגל ולעיו ין אשר נל1 :אל ט המה [ן נני האלם שר סדבותם ני גבראהה ז, וכאשר [י ה!א ז •ח קר עלו ןשנ1ש