Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · כסליו תקמט (1788) · p. [Seite 30]

( צד ) ממה על ריפותיה חתהוה חלי ומדיה / עד יתזיר ישוב בהן ההשתוות ואז יתרפא ויחיה! ואס לא / ישוב לאדמתו .י אמנם כאן כיון המחכר על יסודי הגוף / ני אף שלאחר מות האדס תצא מאתו הלחות והרוח והחום / ולא ישאר כ״א הפפר / בכל זאת העפר הזה איננו עפר היסודי (עו"ע^עגשאריכ}י כרדי) עד אתרי הרקב ומכול הכשר וחלוץ העצמות ואז יתפרדו ממנו העצמיים השמניים והחלקים המלחייס מד תשאר גל עפר לבדו והוא העפר היסודי ♦ ואולי כיון המחכר לדברי אלה בתיבה אחת וזה באמרן : יצר הבורא את האדם הראשון והוא פעל נוכל על הרכנת החומר לבדו והכנתו (די6 בילד1נ4) וכן כחוב בהורה וייצר ד,7 אלהיבש את האדכס עפר סן האדמה / ואחיכ ויפח באפיו בשמת חיים / והמשכיל יבין ♦ דף ק" ר ע״ב אמר הוורידים המה מורכבים מפתיליכש דקים מאד ולבנים ונו׳ * וכוון אל החלון הדק הנקרא (נמרען) / אמנם במחילת כבודו באמרי ני שגה פה ״ הוורידין המה מין גיד הנקרא בל״א (iah פירן) ובלשון רומי נקרא (וזענצז) / ולדעת המבקר יקראו החומים הלחים הדבקים האלה "בלשוננו עצבים ע״ד ידיך עצבוני (איוב י׳ ח׳)! וכן שמש בו הרב המורה ז״ל (חלק ב׳ פ״א) נאמרו : האק הגיעה המקל והמקל הניעתו היר / והיד הגיעוה המיתרים! והמיתרים הניעובו העורקים ׳ והעורקים הניעום העצב־ם ׳ והעצבים הניעום החום הטבעי * שער עשירי הוא כולל ראשית למוד ידיעת הגעאגרא״פיה• " רבן למודה לאדם החושק להיות בעל כימו® ויודע בגרב העולם והמדינה * והמחבר בחר דרך הקצור / אמנם הורה ארח ישר לכל משכיל למען דעת כל פנות חקירת הידיעה הזאת * כי לא לבד על דעת תכונת הארץ ומצריה וגבוליה תשתעף החקירה , כי אם גם על אקלימה ותבואתה ופריה ועל מזגי יושביה ונימוסם תרחיב למודה * ומתוכו יראה המשכיל כי רבו ממשי ה׳ מלאה הארץ קניננו / אבל מה שהחסיר לזה מלא לזולתו / למען יתאחדו ויתחברו למלא שלמותם ותנליתס על הארץ ל3 אחד : המחבר