Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · מרחשון תקמט (1788) · p. [Seite 27]

( נט ) ני גס לא*ש ישראל חלק ננחלת התושיה / ני לא נופל הוא מאתד האדש נתורת האדם / וככל זאת לא סר מדת אבוידו אך> פסע אחת / וקייס מצות אלהיו בכל לכו / והחדק אמונתו נגד כל ‘הקמים עליו נסוג טעם ודעת * הה / עמי / עמי \ מי יהן וילכו רניס געקנותיו ✓ להאמין בי״י אמון צדק אשי לא ינועו ולא ידעדנל תחבולות ומחשכות אנוש ממקומו 5 לשמור תורת משה עידו הטהורה והצרופה ככל נפש / כאשד ־הורה נספרו לדושליס *, ולכבד פני חכמים אמתייס כנל לר. נאשר פשה משה 5 חננו אלהים I והאצל עלינו מרוחו / קן נלכנו מ:ראת! מחכמתו וממוסרו / למען נעבדך ונשמור דבריך ונכבד •את כחיריך אשר שמת עליהם רות חכמה עצה ונינה כאשר עשה האיש היקר הזה כל ימי חייו * אך בדברנו נגד חכמים בעיניהם החזיקה בעדנו ושמור את נפשנו ממורן לבב / ותן בכו עוז ועצמה להוחתס את אוצתס ולהוכיח על בניהם את אשר עותו ♦ הציגותי לפניך! הקורא האהוב I אה תכונת נפש השלם הזה נאשר היתה ל?1 ידי / ועתה נטרס אחתום / אדנר עוד מחכמות הלמודיות אשר היה שלם בס י בלשונות היה יודע לשון עברי / יוני / רומי / איסאלקי / צרפתי / אנגלי / ואשכנזי * נשפת אשכנזי נתב אח רוב ספריו / והמה צחים מאדי ישתאה עליהם כל מכין ♦ והעידו עליו חכמי העם הזה ׳/ שלא קם עד הנה איש כמוהו בעמם / יודע לכתוב את 7נרי החקירות העמוקות בחכמת מה שאתר הטבע כמליצה צחה הנעימה לקוראיה * ומה סוב חלקנו ככחרו לנתוג כלשון אשכנזי / ני לולא זאת / מי יודע אם ידענו נעת את גודל מעלתו? מי מאנשי ישראל כימים ה12ה שם לג על נער דורש חכמה 1 אס לא מחכמי העמיס שמענו שמעו / מי מאתנו ידע את ערכו ז — שמעתי רכים רגנו עליו לאמור : מדוע לא חכר את כל ספריו כלשון עברי לסוכת ישרן)? — והמה כתמתם שנחו או לא ידעו את המאורע (אשר ספרתי למעלה עמוד י״ב י״ג) עם מכתבו קד,?4ת מוסר * גדולי ישראל I נא חמלו על עמנס אם בלב תאהנוהו t וכקרן היטב אס תמצאו נינינס זמישיות!!שוררים