Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · מרחשון תקמט (1788) · p. [Seite 20]

( נב ) לשון גוזרת אומר ומחלעת משפם כלשון המורה אל התלמידים כי אם שפה רכה דורשת את האמת / כתלמיד החפץ לקת ומתוכח נשאלה וחשוכה עד נואו אל קצה חקירתו י הוא היה מהר מאד מלדנר לפני איש אשר לא מצא את לנו נכון / דבר בחכמה הנשגנה י ועיני ראו בבוא לפניו נחור רך נשנים ושאל «אתו פירוש נדכרי הראג׳יע על'דנר ההשגחה הפמרת 1 למען התראות לפניו נפליסוף / והשיג לו : גס אנכי לא ידעתי הרושו / (דרושה תחלה נמסעלות אלהיס וננהנה חסדו ועונו על כל בריותיו למטן נדע גדר ההשגחה t ועול חזון למועד לעמוד על נונת הראנ״ע י בבל מפעלוחיו אהב מאד את הסדר / ולא התוכח עם איש נשום דנר / ערס סדרו תחלה את חלקי הוטח מן היסו? נה עד קצה בחינתו / ונתן תחלה אם מחשבות המקונחיס צרופות ונכונות יחד נגדרי הדנריס אשר דגרו גם 1 ני אמר : הרו3 מהמחלוקות והפלפולים אשר ייפלו במרי חכמים / גסתעפים מחסרון גדרי דגריהס « ולפעמים דעות שניהם שווים נלגם j אך ע׳׳י דנורס נשמנו מדמו רחוקות אשה מריעותה וכנח הסדר הוה נהדר מכל החכמים אשר קראו את ספריו / ני ידע להקל על הקורא את בל מר קשה נחיזירות עמוקות / מל ידי סדרו את המאמרים גצחת לשונו ובארו את המושגים גגדרס המרחקים נל מושגים וזלתס וזרים ♦ וזאת אחת מן המעלות הרמות אשר לא כל אדס זונה בהן ולזאת שנא מאד אח דרך הפלפול אשר הורגלו בס תלמידי גני עמינו להיות נבהלים תוך דברי מכריהם בשאלות וקושיות ערס הגינו את אשר דברו י ופעם גא אליו אורח איש פולניא ואמר : נאתי מה לפלפל עמך 5 ויפנה אותו גפנים שוחקות לאמור : אל תירא אדוני I שלום יהיה לנו! שכלו היה צרו^ מאד לרדת אל מעמקי החקירה בכל!גר נשגב * ואהב מאד את החריפות בעדני המדע / אנל יותר ממנה אהג את הסברא הישרה / כמו שנראה מכתבו אל יאקאבי מעתק לעיל עמול ק*ד וקיה * וכה אמ* לפעמים אל ריעיו; מהרו מאד במשפעי השכל הפשוע / כי הוא שופע &דק אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד / הוא ירחיק שקי *כנולו/ אס אס קעעהו זתתחפשהו ננל הלמודיות והמו־שנליות