Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · מרחשון תקמט (1788) · p. [Seite 14]

( מל ) צל העיר * צל יודעיו ספקו כן* אל ירן* / כי אגל ‘ משושם ומחמד לכס / וכל קוראי ספריו נאנחו " וי־הי אגל ומספד וכני לכל איש כיהודי סולתו מן העמיס / וראשי הקהל יע^׳א קדשו עצרה על כל קהלם ויפריעו את העס מעמדתו ויצוו עליהם לכלי פתוח יזכויותיהם ולבלתי שלוח יד כמיף וממכר עד אחר קבורתו י ויניס משרי ברלין זמנית המלכות שלחו אל אשתו לנוד לה ולנחמה ♦ וככל מקים אשר פס משה ושמעו מגיע / נשמע קול יללה וכני ומספד לרניס כי גדול יקרו וכבודו בלב כל מכיריו / כאשר י עידון הקינות אשר נשאו עליו רניס ממשוררי העמיס *) ועל ראשס מחכספראפעסר ראמלר משורר המלן־ יר״ה אשר חכר קנה נעימה בה יבואו שתי נשיים קוננותשסהאחת שולמית (כנהנה מסתישרל) / ושם השנית אייזעבי'א(לכנוי עם הנוצרים)/**) אשר לעומתן תשאינה קולן. על מות החכם ו״ל ולגודל פרכה אעתיק הנה שתים ושלש נתיס : #ולפיה בת עמי ן איה איפא תמי ך ואורץ # מי חכם ויורה דעה? 1זה 1 ראש מוריך גוע ׳ איהו ן איייזעג״א הבת בר־^ין I מו יקום בתושייה לנס עמך ן חכמי אמת איה אחיכם t 1זה! ידידכם גוע ׳ איהו 9 הנמה *) לטוב‘ יזכר שס דזאמן מאגיסטר קאנץ י אשר אבר שייר' מיוחד , כנה אותו ו׳ואהנט Tjnfr Dten דער וויי *ע סונר 1על jr CJL'W ונזכר אותו לטובת עניי ישראל . **) שולמית אוני אייזכבי^ה 6ייני טר1יאר קצונטצוטע א1י^ רען טצור דעט יידפן ווע^ט וויי ו ן / תצמעש 4צוד.ן 5צק קצור! *plrnh רצור׳ולר י