Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · מרחשון תקמט (1788) · p. [Seite 15]

( tö i «1 לימית- ואיייזע** לןס&ף* ׳ ו/ושירת ׳ וחסד " קוננורת *הד i פן־מנוזס עובנס גוע—ואיו• עולמית ךןךז ן חו^ה לזיד־־ו עין <ד*עור ׳ ^נפו{* משענדת ׳ äSt א^מנה הרנין בתנחומתו 1 «זייז^ניא ך!!-! הו*א דד^ו ו!ומך 1 / b*h?*יתומיס אב רדזמיס ׳!S3V הי^ן• פתח דל־יתו * *מימית ואייזעני* בצו צי פס עוזי ׳ יתומיכם ד/לילר ני שדוד מושיע ׳ אלמנורת שאנז־ת קנוי־ז כי תלך מנחס * כי אבו יהי hü 1! זרל/שי 1 העם זישלומיו ־לץ ומדין זיןיס אשד פד לרדס!ן הקמות על ראשם חבר קנה r (כנהנה ־ים)/") "ל ולגודל כל השיר הזה מספר מהללי החכם והוא רב הצחות מפורר את הלב < ולזאת שברוהו האדון קאפעלדילעקעואר וועסלי צן אחי המלץ ר׳ תידץ ודזל בשיר וכגון /וקוננוהו שרים ושרות נמקהלות עס לכבול ולתפארת ישראל * ורגיס מחכמי העמיס ושריהם העמידו מצבה בגנותיהס לזכר החכם הזה / וחכמי ברלין עודס המס מקבצים כסף מנדיביס למען הקיס לו מצבם באחד שוקי העיר עם שלשה חכמים מעלתם אשר היו אנשי שם " בל נל זאת יעיד יגיל את שלמות החנם הזה ותומו עס אלהיו המפאר ענויס בתשועה ברצותו בס / כי אף שעמד בל פע© ׳לקראת קמיו / וכאן תפלה ברבים ממוריהם לעין העם / והורה בכל תבוריו שלא יאבה שמוע אליהם כעניני האמונה / והניע לפעמים יסודי מופתיסס / 3נל זאת אהבוהו וכבדוהו שנע עמר;; מיוחד /;1 ועל ע« אל!:עד!»,