Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תשרי תקמט (1788) · p. [Seite 35]

(.כפז ) ספדו הציג לכדנו תבונת ראש המדברים והוא אייב / אשר «מאורעותיו נסתעפו כל החקירות הנכללים גו / כאיש סר «רע וירא אלהיס / אמנם עוגל מיראה ולא מאהבה וראיה לדברינו / ני ספר לנו דרך איוב להשכים בבקר איורי הקיף ימי המשתה ולהעלות עולות «ספד כלס כי אדר אילי חטאן בני וברכו אלהיס בלבבבש וגס דברי אליפז מור*ס תמיד על החטא אשר בלב איוב בעבדו את אלהיס מיראה ולא מאהבה וליאת אמר : הלא יראתך כהלתך תקותך ותום דרכיך / ונהנה רמת ♦ והגה אחרי עברו עליו הצריח / שאבד בניו ומקנהו וחילו / וגס נלקה בגופו / עשה פלוליס למקום / ובקש דין / על מה נעשה עמו נכה / ני אמר : הלא צדקתי ועולה לא נמצא בי / ומדוע נכה היתה כי יד ה׳ / ורשעי ארץ שלוים ושקטים ינוחו באין פגע רע? ובנח השאלות האלה בא לידי וויכוח עס ריעיו / ואיש איש מהם אזר חיל לנחמו ולדבר על לבו/ זה פתח לפניו דרך ההתכוננות בחקירת הגמול לעה״ב / וזה הורה לו ני החיים הזמניים אינם נחשבים מאימה וכל טונוחס אך מדומים / הבל אין כס מועיל / וכהמשך החקירות נתרבה העיון בדברים נשגבים אילהייס ופילוסופיים : אך בכל זאת לא נחה נפשו / ורוחו הומה עליו להוסיף שאלה על שאלה עד שלא ידעו עוד מענה : וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב ני הוא צדיק בעיניו " וגם אליהו נן ברנאל הגוזי אף שהיו דנייו מתישביס על הלב יתר מדברי ריעיו / בכל זאת לא מצא די תנחומות לאיוב / כי גס מענהו היתה נשגבה ורמה מאוד ולא היתה מספקת לבינת איוב איש קס הלזה / אשר בגדולות לא הלך ובנפלאות לא יכול דרוש " אמנם אחרי ענותו ה׳ מן הסערה נהפך לאיש אחר * ויאמר : על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר ועתה .נשימה לב על מענת האלהיס אל איוב / ונראה ני כל דבריו היו להעיר בלבו המחקר בברואים ובבריאה למען יראה בה פלאות מעשיו וחכמתו / העיר אזנו לשמוע אל קול הברואים הנוראים / גלה את עיניו להביט במדרגות הנבראים כדוממים בצמחים וחיים * ויהי נראות איוב את זאת / וירא את מעשי ה׳ ני נורא הוא / וידע את חטאו אשר חטא לי1להיו / בעבוד אותו מיראה ופחד ולא