Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תשרי תקמט (1788) · p. [Seite 32]

( כו ) השיר והמליצה משלמות כעל הלחה האדומה / והפכם אמכם או נמנע לגמרי ✓ או לפחות עמל מנאיכ מכלי השיג תכלית שלמות כל ימיו י לזאת יאות לאדם הנוחר כחכמה לגחון תחלה את תכונת נפשו ויציתתיו לדעת לאיזה חלק מחלק* החכמה הוא מסוגל כיתר שאת / למען לא יגע לריק כזילתה ולא יעמיס עליו עול ללא הועיל / וסופו למאוס כה ככלל " ועל זה הזהיר החכם נאמרו : דבש מצאת אכוb דיך ר״ל קח ממנו מה שדי לך לפי תכונת נפשך והשגתך / והשמר מלכקש לכת למעלה מפח השנתך / פן השבענו והקאתו / ולא ישאד בידך מאומה " אך להיות האדם קציר כח לדעת תכונת נפשו וסגולתו לאחד מחלקי החכמה / זה מצד מחסור ידיעתו / וזה מצד רוממות לכנו אשר יתגאה לאמור : ידי ככל! לא נופל אנכי וזבל אשר היו לפני ✓ ומה ידע אנוש זולתי אשר לא אוכל דעת :גס אני / וכזה הוא הולך עקלקלות ומשחית נפשו לכלתי הצליח לשום דכר ן ראוי לאנשי החכמה אשר נא בלבבם התשוקה לתקן את הכלל / לכחון בחינה כוללת מועלת לכל אדס יהיה מי שיהיה לסקל לפניו דרך ילך בהתחלתו כחכמה / ונו ימצא השיג די סאתו למען התקרב אל שלמותו / ואש לאל ידו להוסיף דעת להעמיק חקירה וללכת כגדולות ונפלאות כמחשבות רמות ועשתונות נשגכות / מה יפה חלקו * והבחינה הזאת אשר נעמוד עליה פה כדרך הקצור תסתעף רק על־ סדר הלמוד אהרי אשר השכמנו ילזד אנחנו וקוראנו הנעימים / והם כחורי כני ישראל אשר גזרו אומר נלכבס למאוס כסכלות ולאחוז כחכמה / כי החכמה לא תנוח כנפש החוטאת / ד״ל כנפש איש אשר יכקש חכמה למען התפאר כה t ולמען התגדל על זולתו / או למען עשותה כקרדום לחתוך כה / כי אס כנפש הצדיק אשר חפץ בה למען הרבות דעת והשלים את נפשו לכעכור התקרב אחת אחת אל תכלית שלמותו אשר שם חק לו הכורא יתכרך והנה ידענו כי תכלית כל תכלית היא ״דעת האלהים יתעלה ומציאותו בלב שלם וצרוף / ואמונה שלמה שכלית בהשגחתו כחסד ונרחמיס על כל בריותיו למגדול ועד קטן ובהשארת הנפש כעולם שכלו ארוך / ויתר הלמודים הנשגכיס