Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אלול תקמח (1788) · p. [Seite 15]

ל עופג ) #ת אשר נבדה הפיר האחת נעיר אחרת לתועבה הימה 1 ועל הדבר הוה לחמו תמיד עיר בעיר ואיש עם אחיו במצרים היה שור בשם אפיס ולו בנו היכל גדול וישתחוו ויכרעו לו וכאשר מת “התאבלו כלס ויחנטו אותו ויתפללו לו אחרי מותו . העגל אשר עשו ישראל במדבר היה דמות האליל הזה i ני נאשר היו ימים רצים במצרים וילמדו ממעשיהם וילבו בעקבותיהם גס העגלים אשר עשה ירבעס היו דמות אפיס ני ירבעם היה ימים רבים במצרים כנודע אס יספר "לנו איש מנוי וממלכה הבל ומעשים תעתועים כאלה נשתומם עד מאד / ונפרט לא נאמין אוחס מהמצרים / לולא העידו אליהם כל הגרם * איה הבל גדול מזה לגנוח היכל ומקדש לשור אוכל עשב 1 לבהמה נמחה ומאוסה? לשין השורץ על הארץ f להמית את האיש אשי הרג אותם / לחנטס אתרי מותם ולעשות קבר לפגר מובס ולשקץ? הנשמע אולת בזה להשתחית לקשאיס זלצגיטיחיס להתפלל אליהם ולקרוא להם נעת צרה ועוני? הנכרי מארץ רחוקה גא אל ההיכל מצופה נכסף וזהב ויחאו ליאות את האלהיס השוכן שש והנה קוף או חתול או כלב " הנה מכל אשר אמרנו גרור לנו ני המצריים היו סכלים ואויליס עד למאוד ובכל וה היו המצריים נגר הנמים ונבונים במלאכות וידיעות רנות ואיך יתאחדו אלה ן אכן כאשר היה תמיד בנדם וכאשר עודנו היום הזה באיזה ארצות / כן היה במצרים * כומריהם ונביאיהם המה לבד היו אנשי החכמה והמדע / וההמון היה אויל ופתי / נביאיהם אשר קסמו ונדאו מלנס שקרים וכזבים עורו עיני ההמון ויסלפו אותם ויוליכו© נמחשנוח ולמען ייטב להם התעו את אחיהם ולא נתנם ללכת בנתיב החכמה / את אשר למדו וידעו *חכמת הטבע גו עשו ניסיס ומופתים ויאמרו כי מאלהיהם המה * אס הריס איש את פיהו לדבר נכוחות ולהראות האמת צעקו כלס ני מחרף ומגדף הוא וימיתו אותו נס גדאו *לבס דברים נפלאים אשר נעשו בימי קדם ונהם נשלו המצריים דהיו סכלים ואויליס באמונתם " אס מת אחד התאבלה כל המשפחה וקרוביו ומיודעיו בנו ויספדו ויצומו יום או יומיס / ועד כלות ימי האבל נארנעיס או שלשים יוס / לא אכלו מעדנים