Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אלול תקמח (1788) · p. [Seite 16]

< שפר X מעדנים ולא שתו יי{ « המת חנעו איורי הוציאם את הקרב j■ וישימו אותו בארון j וקרוביו לקחו אותו בביתם * המתים החנועים האלה נקראים מויזיען ועודם במצרים גס במקומות אמרים באיראפא * המצריים שפעו את מיתיהס ערס שמו אותס בארון * אס בא איש ויאשם את המת ויעיד עליו כי היה רשע ולא ירא את אלהיהס קללו אותו ולא קברוהו ♦ אך אס לא האשים -אותו איש או אס ראו השופעים כי שקר גפי העל! הללו וישבחו אותו ויקברוהו * אנשי המלחמה וזחצפזת והאסונות <׳' י, 1 ארבע, מאות ן1ף שולפי חרב היו במצרים והמה היו מעם הארץ t אנשי חיל ומלמדי מלחמה / בריאים וחזקי הגוף כי מנעריהס גדלו במאכלים קשים וילמדו לסבול. קור וחוס צינה וחורף / לרוץ על רגליהם / לרכוב על הסוס / לשוח וכאלה י אס ברח איש מן המלחמה או הירא ורך הלבב / היה ללעג ולחרפה לאחיו / ועל יראתם מן החרפה לחמו כלס כאריות ולא נסו לפני אויביהם ♦ בכל זאת* אהבו המצריים שלום והשקע ולא אגו במלחמה / כי ארצם היתה ארץ שמנם ורחבה ולא חסר בה דבר וישמחו בגורלם וי.יעב להם לישב בהשקע ובעח ולעשות משפע וצדקה / ואכש* המלחמה היו להם רק לגונן אותם ולהצילם מיד שונא בי *פול בארצם * המצריים הי» חכמים גדולים וחקרי לב והמציאו׳ דברים רבים בחכמת העגע והרפואה / במהלך הכוכבים וכדומים י גס היו במצרים בונים גדולים חוצבי אבן ועץ / וחוצבי ציורים * גס הרועים ועובדי האדמה היו נכבדים כגדולי הארץ / כי ראו המצריים את תועלתם ואת עבודתם הקשה וכי המה משען הארץ ולא היו נעבזיס באשר המה עתה ובאמת עון הוא ללעוג לאנשים &ה / הלא המה המחיים אותנו * אם לא ישכילו השכל כמונו ואס לשונם לשון עלגים מה זה לנו כי צצחוק על זה * אם היו יהיו להם מורים ומלמדים אשר יחנכו אותם מנעריהס דורו להם דרך חכמה ודעת גס המה כמונו יחכמו וישכילו * הלא המה העובדים עבודת פרך למענינו 4 וסובלים קור וחום למען