Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 26]

( שסב ) ין התורו• שבנתב והתורה שבע״פ נמסרו שתיהס לעס ישראל למען אושרו והצלחתו הכללי והפרטי אשר יתגדל ויתרבה בקרבו בשמרו אח דנר ה׳ ועשוחו את מצותיו / אפס מלבד זה היו המצוות המעשיות ביד העם הזה נספר ולוח נרשמות נו האמתיות הנצחיות המושנלות והמקובלת / ני כעשיית המצוה נתעורר רוח החקירה לשאול אחרי כונתה , ונסתעף נכת הבחינה הזאת או למוד «ושכלי אשר אושר כל אדס תלוי בו / או למוד מקובליי מקורות העתים הקדמונים ומהשתלשלות הסבות ע״י המאורעות / אשר אגודת אישי עם זה והצלחתו המדיניית נקשרות בס המצוות המעשיות היו לולאות חוברות יתד המעשה והחקירה והפעולה והדעה * המצוות המעשיות היו חוט הריעות ותקות הקהל / לעשותם לב אחד על התורה ועל העבודה / ויחבר יחד התלמיד והמורה השואל והמשיב להתונח בחברה ולעורר רוחם על בחינת הלמודים הצרופים היוצאים מהם " כן היה מצב מסת ישראל בעוד היות לבכם שלם את ה' ואת תורתו / ובטרם היתה עליהם יד האולת ורוח העקשות לשנות את דתם ולהחליף טוב ברע ואור בחשך י » ״ אשרי עין ראתה תכונת אנשי הדורות האלה / בהיותם על מכונס שלויס ושקטים כקהלתם / וזכי הרעיון t בידיעת הלמודים הנשגבים הבוירדה^הית והברית-החברוז היו ברית אחת עליהם לטובתם ואושרם הכללי והפרטיי שומר קיום אגודת הקהל עונד את אלהיס / ועובד את האלהיס הוא שומר קיום החברה * ני העבודה והתורה והמוסר והדרן ארן (טטצזצוטם ערעצוש(;) היו כלמו עצם אחד אשר לא יפרד " אלהיס הבורא ומחיה את הכל / היה גס מלך ומושל ומנהיג את האומה הזאת בעצמו ובכבודו המלך הרס והנשא הזה איננו צריך מאומה ואיננו שואל מעמו דבר / ני אס את כל אשר ישלימהו דרכה טובת קהלתו ♦ וגס לא יכלה החברה לשאול מאת אנשיה דבר / ני אס את אשר נפקדו עליה כתורת מלכם ואלהיהס העדה הזאת היתה עדת ה׳ / עבודתה היתה עבודת ה׳ / תרומת העם היתה תרומת ה׳ הלוייס אשר נקפרנסו ממסת העם אכלו את לחס ה׳ # להם לא נתן חלק ונחלה