Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 27]

( שסר. ) ונחלה בארץ כי ה׳ הוא נחלתם כל העדה כלה וכל עבודותיה כשלום ובמלחמה כעיר וכשדה היה קדוש לה, : ולזאת אמרו חז״ל : כל הדר בחוצה לארץ כאלו עובד עבודות אהילים / רצו כזה / שהדר חוץ לארץ בזמן הכית ומקבל עליו עול מלכות המדינה אשר הוא דר כה וחוקותיה t הוא יצא מכלל חכרתישרן1: אשר בל חקותיה המדיניות המה ככלל עבודת אלהיס * » י! החוטא ועוכר על אחת ממצוות ה׳ אשר לא תעשינה הוא מורד כמלכות ומתיר אגודת החכרה ומרעיש «4סודות אשר הדת נשענת עליהם בהמרות את פי המחוקק 1 המכרך אתאלהיס חרף את ככוד המלך המושל על העדה הזאת # והמחלל אח השכת בענ1 במצוה גדולה והפיל אחת מאכני ראשי *פנה אשר אושר והצלחת הקהל הזה נשענת פליה / כי ברית עולם ביני ובין בני ישראל אמר ה׳ אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ וביוכס השביעי שבת וינפש : לכן תפול עליו יד השופט והכהו כדי רשעתו לא על דנר המחשבה הזרה אשד כלב החוטא הזה נגד נגחו הבורא יתכדך / ולא על דכר הכחשתו את מעשי כראשית / כי אם על דכר עשזתו את הרע כקרב ישראל / ופרצו את נדר העדה הזאת התמוכה על שמירת המצוות האלה ועל יראת "אלהיהס ומלכם למען אושרם וטובתם כל הימים * אמנם כנל זאת היו הזקנים והשופטים מאוד מאוד מתונים כדין / ולא דנו דין נפשות כי אם כעדים והתראה ונחקידות ודרישות ואחרי המשפט היו מלינים את הדין שמא ילמוד עליו אחד זנות / כל כן יקרה כעירהס נפש אחיהם / כל כך חסה תורתנו הקדושה על דם אדם / כבוד אלהים הוא לבל יקלה אחיך לעיניך , וקללת אלהיס תלוי ✓ שים לכך על זאת והשביע נפשך בצחלחות תורתינו הקדושה השופעת חיים טוכה וכרבה לנעליה ״ » " אלה הדברים יניעו די לקח טוב לשוחרי דעת ותושיה ומהם יראה כל משביל את חסרון ידיעת האומרים / שמפנת תורתינו להחרים ולנדות ולייסר נעוושיס זו;דיס את נעלי הדעות הנוטות מעל דרך עיקרי האמונה t ושנתן לנשיאי הכרית־־האלהית מקל חוכליס לרדותנאנשיס התמה מהמאוד רחקו