Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 21]

( W ) האדס ללהיו /ואיננה ידעה מושרים ני אס מחבלת \כאב נעצר גלב האדס /■־רבה רעתה על הארץ / רבוס חללים הפילה בימי האופל והבערות 7 טיס ורה עלינו אור החכמה ♦ אמנם אנחנו חשבנו׳ שנינו יחד לטובה / שהאלה ס ברא את האדס על האדן לטובתו למען השג שלמותו / ונתן לו תורה והנמה למען אושרו / ולו יענש החוטא ועובר על מצוה אחת לפי פגיעתו בכבוד אלהיס הבלתי בעל תכלית / ויהיה אס כן נ?ז עונשו בלי תכלית / לא היתה נת*נת התורה חסד אלהיס על ברואיו / גי אס מכשלה לגיףבה לרדת שאולה לאבדון גצחיי / ונוצר האדם מדוע שמהי למפגע לו? התאותמשפט <וה כחק אל צדייץ לחתות גחליס עלדאש במותיו / והמה / *ןרוצי ממומר / הלא יכוו בס ז -י אפס שלת-התכס היתה נ אם לא הפצתי להיות ■בטוח נלכי שלא תאונה לנפשי שוס ידעה אחרי מותי ■■§ ושלא אירא ■מעונש צימס כלל t לא כי / עניתיו / ואת לא חפצתי / אס חטאתי לאלהי הנני משים שכמי תחת שבטו / ובכל לבי אסבול מוסח למען הטיב נפשי / ידעתי כי לא יחפוץ דכאני ✓ ואחרי אשר יסרני כמעללי יסור מעלי שבטו ויחשני נצל מפיו כי חפץ חשד הוא * ויוסף עוד שאול ויאמר הלא ייטב בעיניך לדעת טיס מותן כי נשא האלהיס את עוגיך / וגס מן המושר אשר עוללת לך למען כפר חטאתן / המליט את קייתך 1 ואען ואומר ו ואת ידעתי מבלי מחוה אלהיס / ורוח מבינתי יגיד לי / ני אלהים אל צדיק לא יחפוץ במות המת ני אס אחרי הצריפו מ־זטאתיו יאמר למלאך הר^ t ואס יוכל האדס להטהר מעונותיו מבלי עונש כלל / חנון ה' ואוהב את בריותיו לא יריס עלץ ידו י אכן נפשי יודעת מאוד ■ני בעברי על פקודי תורת־אלהים / שחתי את דרכי * וחטאתי נגלי תמיד ישימני קודר ואומלל 5 ואשרי לי אס ישפוט עלי *!הים גמדת דינו לכבשני מעוני ולטהרני מחטאתי / יעלני מבור היון למען ישלימני לראות באורו אור « פ׳ לי ממי אירא I הנני כבן ביד אב תמיס דעות אשר לא יחשוך שבטו ער הסד חטאת גנו ועוגתו תכופר י 6בל