Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 19]

( שנה) נעלי חימהי הנתחרים לשפוך עליהם מרירתס אס «תישלו בעבודתם » » וכהנה רכות / כמו שתמצאו נדכרי משורריהם / אץ גם אחד אשר זכר אלילים נעלי מלח חסד ורחמים י ,« ועתה שא נא עיניך ופקח / היזורא הנעים! את הלתח הנתון אל עם ה' עת בעטו כמצותיו במעשה העגל / ואיך גלה לנו ע״י פעולותיו את מלותיו הרמים והנשנניס ע למען הנחיל לנו מקור מיס חיים לשאוג ממנו קורה ולעת ומוסר כל ימי הארץ ״ w משה ירד אל העם וירא את העגל ומחולות ויחר אפו וכו' ויקח את העגל ויטחן עד אשר דק וילכד קשות אל אהרן ואל העם ע׳ והמהומה נעצרה כי ראה העם את רשעו ואת חטאתו ואימה גדולה נופלת עליו / וגם פני משה נפלו מיראת חרון אף ה׳ על הרעה אשר לעמו / ויאמר : אם אין פניך הולכים אל תעלנו מוה! ובמה יודע איפוא ני מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא כלבתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם-אשר עS פני האדמז—, . ויען ה׳ ויאמר : גם ארת הדבר הזרת אשר דברת אעשד־ז ני מצאת חן בעיני ואדעך בשם ויהי כשמע משה את דברי התנחומות האלה יוצאים מפי ה׳ 1 -וירב כנפשו עצמה וישאל מאת ה׳ לאמור : הראני נא ארע כבודך 1 ויען ה׳ את משה ויאמר : אני אעביר את נל טובי על מיך וקראתי בשבש ה׳ לפניך וחנותי ארת אשר אחון ורחמתי את אשר ארהם ונו' / עד ופני לא יראו *) אחרי זאת ויעבור ננוד ה׳ על פניו וקול קורא לאמור ה׳ ה׳ העצם ההי' הוה ויהיה אל תקיף ויכול על כל רחום וחנון ארך כג ב ג 3ג אפיס *) נחון גא את הדברים א׳*ר «־בר ה* : אתה ח&צת לראות את כל כבודי « *א עיניך וראה את טובי / זה כל מדות♦ איור תדעט ותקי׳י מהס על עצמי! אכן עצמי לא תראה כי לא יראגי האדם וחי " אי אסעד לאדם מצד תולדתו •«הוא ח♦ עטוף בחומר;עכור , לראות את אלהים * ועיין העתקת הכתובים האלה וגאורא נם׳ גת־נות ה׳ילום